|
לעמוד מול השמש
והכל מטושטש.
תמונה עמומה
מתחדדת לקראת החיבור אתך.
החתול שרוך על פניך,
מכשכש בזנבו לעוברים ושבים -
לפעמים רק בשבילי;
קרנייך מתחפרות בי
לכדי רבבות כורי חום
אני אוצר חלקי חמה
מהופנט מולך
כל עוד את
(את השמש)
מסכימה לחייך.
|
|
|
אכלתי את כל
השוקולד בבית.
את כל הקוביה
האחרונה.
אחת שלא מבינה
למה אומרים לה
כל הזמן:
"תאכלי, יא
אנורקסית,
תאכלי!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.