החתול שלי כותב פחות
בזמן האחרון,
עדיין הרבה יותר
מהג'ינגי השמן שלא עושה חשבון
וגם ברמה אין להשוות
אגם צלול של רגשות
אבל פחות.
ניגשתי, מילה פה, מילה שם,
מבט ירוק גדול נקב
עזוב אותי בשקט, בן אדם
ואין לי זמן בכלל עכשיו
אתה לא רואה שאני עסוק?
אם אתה עסוק אני בקבוק
אתה יודע מה, תארגן לשתות
וככה תדבר פחות
ארגנתי, חלב על הסלעים
כמו שהוא אוהב
עם רסיסי אבקת דגים
ממש מכל הלב
לגימה אחת לקח
ובמבט מבהיל
לזה אתה קורא משקה?
ירק על האהיל.
עיתון?
עברתי, כולם שם אפסים
קפיצות מהארון?
תה' לא חושב שאתה מגזים?
חסר לי להציע לחתול תקוע
נופשון חורפי של סופשבוע.
תשמע, עלה לי רעיון
אולי תלמד לגלוש?
עולם גדול שם חמודון
וישתחרר הראש.
הראיתי לו את השיטה
עם וואללה, גוגל ותפוז
ופורומים ספרותיים
הפקק חייב עכשיו לזוז.
הוא נכנס לעניינים
אני משם הלכתי
היה לו אור על הפנים
ידעתי שהצלחתי.
אחרי יותר מיממה
חזרתי שוב לחדר
הוכו עיני בתדהמה
נפרץ כל גבול וגדר
עולם הפוך, אני מיילל
רבתה המהומה
והחתול פה מתגולל
באתרי זימה.
ולך תשלוט בעידן אינטרנט
על חינוך חתולים, חינוך של אמת
או כמו שאומרת הדודה שלנו:
היום הם יודעים יותר מאתנו. |