אני רוצה שוב את הפרווה החומה שלך,
אל תשאר רחוק.
מי שלקח אותך ממני-עוד ישלם על כך.
אולי זה סימן מאלוקים-שאתבגר כבר,
שאפסיק להתנהג כמו ילדה קטנה
שכל כך תלויה בדובי שלה.
אבל קשה לי.
כי הוא איתי מהיום שנולדתי,וכמה שצעקתי ובכיתי,
הוא לא חזר.
וכמה שהתחננתי,
אלוקים לא החזיר אותו אליי.
כמה יאוש,כעת יש רק אנשים אמיתיים
שעליהם אולי אוכל לשים ראשי ולבכות על כתפם.
ספק אם הם יקשיבו כמו דובי היה מסוגל
ספק אם הם יוכלו לעמוד מולי בלילות של סופה ורעמים,
בהם דובי היה המחמם היחיד שלי,שום שמיכה ושום כרית.
ואני אוהבת אותך.תמיד אני אוהב.כי אתה הדובי שלי.
לא של אף אחד.
אז תודה לך על כל מה שכבר עשית,שנתת לי חום והקשבה.
ואאם יום אחד אולי תתעה בדרך ויהייה לך מעט קר-
תמיד אליי אתה מוזמן לשוב בחזרה.
אני אוהבת אותך.