ליטוף על פניי
שיערך מתנופף ברוח
פזור, ארוך, מלא אופי ונופך
אוהב.

פוקחת עיניי
גופי מתנועע, רוקד כמו עלה בשלכת
ירוק עד ומרחף תמיד
ללא גבולות.

מביט אתה בי ועיניך כלות
מנסה להשיגני, אך מגיע לא מגיע,
רק רוצה לגעת קלות
אך מצליח לחוש רק את הכמעט.

ושואל אתה אותי ואותך ואת האל שלמעלה,
האיכה אוכל לגעת בתמימות? באהבה?
ותגובה - אין
כי ללמוד לגעת בי תוכל רק אתה לבדך.

מסתכלת עליך
רואה אותך מסתכל עליי
כמה יפה אתה בעיניי
ומשום מה, נראה שגם אני בעיניך.

מדוע, אהוב, אינך קרב ובא?
הלא רוצה אתה להחזיר לי אהבה?
ואם כך, ואם לאו,
מדוע אינך עושה דבר להוכחה או להפרכה?

רוקדת לפניך
ואתה מולי, מקשיב אך לא שומע
רוצה, אך לא נוגע
תוהה ולא יודע

שומר לי אמונים
את זאת אני יודעת
כי אותך אני רואה
גם בחשיכה הכי גדולה.

וכל מה שלא מובן לי
במלוא מובן המשפט והמילה
הוא למה, אם בכלל
אתה אוהב אותי
בזמן שאתה איתה.