|
בשעת לילה מאוחרת נזפת בי
על ימים של דממת אלחוט
לא הקשבת אף כשסיפרתי
על ארצות המדבר השחוט
כרוח סופה אז סטרת לי
וחיבקת כי היית בודדה
אל חדרנו אותך כך לקחתי
לרפא אהבה אבודה
לעת בוקר פתאום נתעוררתי
מנער שברי סיוטים
דמויות המתים שאספתי
את גופי וגופך עוד עוטפים |
|
-אמא, תקני לי
במה!
-אבל רק אתמול
קניתי לך במה!
-אז מה? את לא
מעודכנת? הבמה
הזאת כבר פאסה
לגמרי! אני רוצה
במה חדשה! לכולם
יש.
-ואם כולם יקפצו
מהגג, גם אתה
תקפוץ?
-לא.
עוד דו שיח מרתק
בין אפרוח ורוד
לאמו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.