בילינו את הערב בשיחה על מפלצות
אנשי זאב , ערפדים וכל מיני דרכי מיתות
הבטחת לא להתאבד אם אמות
(אני מכניסה את זה בשיר כדי שתזכור)
פיקניק על הדשא
הפארק הלאומי נסגר אחרי חצות
נרגילה ותה מתוק כמעט כמוך
כשאני אתך אני מתחילה לחיות
אני מתה כשאתה הולך
הגסיסה מתחילה כשהבדידות מחלחלת
שמונה חודשים צובר המונה
אין-ספור פעמים שבתי לחיים
אתה מחבק כשאני צריכה
את הדקות הספורות מקריב לנפשי
אני רואה
אך בין לבין שוב מתעורר בי הרעב
ככה זה כשחוזרים מהמוות
אתה רחוק עכשיו
לכן אני כותבת
המוזה באה כשאני כבויה
העייפות אט ,אט עלי שולטת
עד שאקום אשקע לי בשינה |
