אתה שאהבת , זה
אתה שברחת
אותו אדם שאהבתי , כן
את אותו אדם הברחתי
עכשיו הכל נעלם , הכל נבל
עצב על פניי ואין שום דבר מעל
אך ,
כעבור רגע הכל השתנה :
ים הדמעות והדם שבו טבעתי מרוב מחשבות , התייבש לו...
ההזיות שהטריפו את מוחי הלכו לישון....
כאבי המר שהשתיק את ליבי , טוב הוא נשאר , ולכן יש לי את הצורך
לקום וללכת.
אני רוצה ללכת למקום יפה כמו השמיים שמיטתי תהייה ענן לבן
והציפורים יעירו אותי
כמובן כרצוני.
ובלילות האפלים אדע שאתם "האבודים" עליי בוכים , אך אני לא ,
איני אבכה יותר עכשיו האבודים יבכו עליי.... |