כוכבים לחשו לי את שמך
רוב-זמן לפני בואך
אל יצועי ופקדך את מיטתי.
בשבילנו, הקטים, שונה היא מלאכת-האהבה
אנחנו מושפעים ומתנודדים
מעורפלים ומבולבלים
על-ידי הורים, הורמונים, רגשות מעורבים
בפחד ותשוקה
אבל הקסם עתיק וישן-נושן
מיליארד מילים נכתבו בעדו
ואותו שוב אזכיר, מתוקה שלי
עתה אחרי שהלכת בגופך ממיטתי
וברוחך נותרת בכל-כולי
לו רק היה בידי הכוח למצוא דרך
לתאר כמה שאת יפהפייה נגדי
כמה שאני רוצה לחוש שוב את תענוגך
על נחת זרועי
כמה שאת מאחה את חבורות ליבי החמורות
במחי-ליטופך העדין כלפיתת עולל בן-יומו
בראי עינך שזיוו עדיין מסנוור את זכרוני
יפה שלי, קסם כישפת לי, והערת את ליבי
בראת מחדש את אושרי
אהבתי אלייך תבוטא באלף פיצוצי קיומי
שכן לעולם לא אתקרב במעט למלוא הינה
של החיבה האינסופית אלייך אני רוחש
ואת עוד נוגעת בי
בשינתך המתוקה. |