א לינקולן / הופעה |
את האש ואני הלהבה
את האויר ואני החמצן
את המשפט ואני מילה.
ליבי החסיר פעימה
עינייך החזירו בי תקווה.
המילים נעתקו והנשימה אחריהם
הגוף נכווה מקרינתך הגואה.
קולך המשגע השיבני למציאות מדומה
בה לא ידעתי האם הופעת לצידי
האם היית כאן בכלל.
האור בליבי אף פעם לא ידעך
כל עוד תשארי אותו המלאך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|