סתיו מנסון / פרחים |
אקרא לך אותם
כשאתה שכוב במיטתך
אלפי סיפורים כתבתי עליך
איך חשמל זורם בכפות ידיך
איך הריח שלך מתערבב עם שלי
איך חדרת לגופי ואל נשמתי
כשהיינו ביחד היה לי רק טוב
ידעתי שאותי לעולם לא תעזוב
אני זוכרת כשהיית בא עם פרחים
את פניי מלאת במלא חיוכים
ועכשיו תורי לבוא עם פרחים
אך אני לא אראה את פניך היפים
רק מצבה לבנה וכמה אבנים
וכשאבוא בשנית-
גם פרחים נבולים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|