|
בילינו את הערב בשיחה על מפלצות
אנשי זאב , ערפדים וכל מיני דרכי מיתות
הבטחת לא להתאבד אם אמות
(אני מכניסה את זה בשיר כדי שתזכור)
פיקניק על הדשא
הפארק הלאומי נסגר אחרי חצות
נרגילה ותה מתוק כמעט כמוך
כשאני אתך אני מתחילה לחיות
אני מתה כשאתה הולך
הגסיסה מתחילה כשהבדידות מחלחלת
שמונה חודשים צובר המונה
אין-ספור פעמים שבתי לחיים
אתה מחבק כשאני צריכה
את הדקות הספורות מקריב לנפשי
אני רואה
אך בין לבין שוב מתעורר בי הרעב
ככה זה כשחוזרים מהמוות
אתה רחוק עכשיו
לכן אני כותבת
המוזה באה כשאני כבויה
העייפות אט ,אט עלי שולטת
עד שאקום אשקע לי בשינה |
|
|
- כשתיכנסי
לבסיס לא יהיה
לך שם יותר,
תהיי מספר.
- אהה... צרוב
על היד?
גד"נעית וסמל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.