מהיום הראשון שאיתי הגיע לתיכון הוא הסתכל עליה וחשב וואו כמה
שהיא מדהימה. וזה לא שדניאל לא ראתה אותו, היא פשוט התייחסה
אליו כאל סתם עוד תלמיד חדש. איתי ראה אותה עולה במדרגות עם
חברות וצוחקת ובמשך עשר דקות רק הביט בה ותהה מה השם שלה. ביום
השני ללמודים, הלחיים של איתי בערו מהתרגשות כשהוא גילה שהם
לומדים ביחד ביולוגיה וכל השבוע הוא חיכה לשלוש שעות ביולוגיה
האלה בסוף יום שני, אפילו שחצי מהפעמים דניאל הייתה מבריזה
והולכת הביתה בשתים עשרה. אחרי שבועיים, איתי הכיר את תמיר
ושאל אותו איך קוראים למלאך-עלי-אדמות הזה. תמיר אמר לו שדניאל
ושכדאי מאוד שהוא ירד ממנה כי הוא אישית מכיר איזה עשרים בנים
שהיו מתים ליריקה אחת ממנה אבל היא לא שמה זין. איתי אמר לו
שזה לא מעניין אותו בכלל ושתמיר רק יחכה ויראה והם עוד יהיו
ביחד, ובדיוק אז הוא שם לב שהשעה שתים עשרה ויש ביולוגיה
וקיווה כל כך שדווקא היום דניאל לא תבריז. הוא מיהר לכיתה
וכשהוא נכנס הוא ראה אותה יושבת לבד ומקשקשת על השולחן את השם
שלה וחשב לעצמו וואו כמה שהיא מדהימה. הוא התיישב לידה וחייך
בלחיים בוערות והיא רק הביטה בו ולא הבינה מאיפה הוא נחת ולמה
הוא אדום כל כך. איתי הציג את עצמו ודניאל גם, ואיתי הבהיר
שהוא כבר יודע, ולא בגלל הקשקוש על השולחן. דניאל חייכה והם
ישבו יחד עד סוף השיעור. אחרי חודש, הם עשו ביחד את עבודת החקר
על תהליכי הרבייה וההתפתחות של הסנונית הים תיכונית ואיתי
אפילו ביקר בבית שלה. פעמיים. אחרי שבוע הוא סופסוף אזר אומץ
ושאל אותה אם בא לה לצאת לפעמים, סתם כמו ידידים, רק לראות איך
זה יהיה והוא החזיק מאחורי הגב אצבעות והלב שלו התפלל לאלוהים
שהשפתיים האדומות האלה יגידו כן.
בערב, כשתמיר צילצל אליו ואיתי סיפר לו על הסירוב הנוראי, תמיר
רק גיחך שהוא אמר לו שזה מה שיהיה ומה לעשות שככה זה בנות
שהאגו שלהם בעננים וכל הבנים רוצים אותם ושיעזוב, כי היא סתם
כלבה סנובית מסריחה וכשחושבים על זה יכול אפילו להיות שהיא
לסבית כי הוא לא זוכר אותה יוצאת עם אף אחד, הבת זונה. אחרי
שתמיר ניתק, איתי קילל אותו בלב עד שהוא נרדם, כי מה פתאום
שחבר שלו יגיד כזה דבר על המלאך שלו-עלי-אדמות ובכלל, וואו כמה
שהיא מדהימה ותמיר בכלל לא מבין את זה. אחרי חודש בערך איתי
עבר לכיתה של תמיר ולהפתעתו גילה שדניאל יושבת ממש לפניהם וזה
רק עשה לו רע כי גם ככה הוא לא היה מסוגל להפסיק לחשוב עליה-
ולראות כל יום את הקוקו הבלונדיני עם הסיכות הוורודות לא בדיוק
עזר לו. אחרי חודשיים איתי ממש התקרב לדניאל והוא היה הבנאדם
הזה שהבנות רוצות שיהיה החבר הכי טוב שלהן כי הוא ידע להקשיב
לה כשהיא סיפרה על כל הבעיות שהיו לה עם החברה הכי טובה שלה
ועל כל הריבים שלה עם אמא שלה וכל האיחורים במחזור וכל השטויות
האלה שבנות בוכות בגללן והוא כל פעם חזר וסיפר לתמיר שוב ושוב
איך הוא הרגיש כשהוא חיבק את המלאך הזה בעוד היא בוכה על
הסידור הדפוק שיצא בחדרים של הטיול השנתי וחזר שוב ושוב שוואו
כמה שהיא מדהימה. אבל איתי רצה שדניאל תהיה קצת יותר מידידה
שלו וגם את זה הוא המשיך לספר לתמיר שנראה כאילו הוא מאבד
עניין ככל שהזמן עובר ואחרי שבוע תמיר השאיר את הטלפון פתוח
וצפה בפרק חדש בסידרה שלו כשאיתי סיפר בהתרגשות שגם דניאל
מרחיבה ביולוגיה בשנה הבאה והם בטח יעשו ביחד את הביוטופ.
כמה ימים לפני סוף הלימודים, תמיר התקשר לאיתי אחרי שעה ארוכה
של נסיונות שכנוע עצמיים בעד ונגד השיחה המיועדת. כשאיתי ענה
מאושר לטלפון אחרי שדניאל שאלה אם הוא בא למסיבה המגניבה אצל
חברה שלה היום בערב ואיתי כבר תכנן איך בפעם השלישית הוא יזמין
אותה לצאת איתו ואולי הפעם-רק-הפעם היא תסכים, תמיר התחיל לספר
לו לאט לאט שהוא נורא מצטער ואיתי הוא החבר הכי טוב שלו ולא
משנה לו שהם מכירים רק שנה, הוא עדיין מרגיש הכי קרוב אליו
והדבר האחרון שהוא רוצה זה לפגוע בו אבל יש משהו שהוא לא סיפר
לו וזה די חשוב. איתי שתק לכמה שניות ואז שאל אם זה קשור לחבר
לשעבר של דניאל כי לפני כמה ימים דניאל אמרה שהיא דיברה איתו
ונשמעה די נרגשת ואז תמיר אמר שלא זה לא קשור, זה קשור אליו
ולחיים שלו ואז איתי שאל את תמיר אם יש לו מישהי בחיים והוא לא
סיפר לו עליה ותמיר אמר שכן, משהו כזה ואיתי אמר מזל טוב ושהוא
נורא מצטער אבל הוא חייב לסגור כי הוא רוצה לסיים להתקלח
ולהתלבש כי עוד חצי שעה המסיבה מתחילה ובגלל העגיל בגבה שהוא
עשה אתמול לוקח לו קצת זמן לנקות את החור ולהחליף תחבושת אז
הוא כבר יראה את תמיר שם ואולי תמיר יראה לו את הבחורה ברת
המזל שנבחרה על ידי הסרבן היותר חסר עניין בבנות משדניאל חסרת
עניין בבנים, או לפחות באיתי, ואז הוא צחק וסגר את הטלפון.
אחרי שעה וחצי איתי סוף סוף הגיע למסיבה אחרי שניסה לשכנע את
אחיו הגדול לקחת אותו לשם באוטו כי הוא כבר מאחר. אח שלו הוריד
אותו שם ואיתי נכנס לבית שממנו בקעה המוזיקה הרועשת ישר לתוך
הסלון המלא באנשים שתויים או סתם מסטולים. הוא סקר את האיזור
והחליט לעלות לחדרים - אולי דניאל שם. כשהוא פתח את דלת אחד
החדרים הוא לא ידע אם לצעוק או לתפוס את תמיר ולהעיף לו את
המכות של החיים אז במקום זה הוא פשוט תפס את הרגליים שלו ועף
משם. הוא ירד למטה ותפס איזה שלוש פחיות בירה מאחד ששכב על
הריצפה ויצא החוצה ושתה אותן בחמש דקות. אחר כך הוא לקח עוד
שלוש פחיות שהיו במקרר ושתה גם אותן יחד עם רועי, החבר-לשעבר
של דניאל. כששניהם כבר היו קצת שתויים אז הם ישבו ביחד על
המדרכה ואיתי סיפר לרועי שהוא תפס את תמיר ודניאל ביחד על
המיטה בחדר השני. הם התחילו לצחוק איך זה הגיוני שהלסבית
והבחור ששונא אותה בסוף היו ביחד בערב שבו איתי סוף סוף התכוון
לספר לה איך הוא מרגיש ואז איתי נזכר בכל הפעמים שתמיר ודניאל
נעלמו בטיול השנתי ובסיור הכיתתי ובמסיבה אצל מיכל השכנה של
תמיר ואז הוא סיפר לרועי על כל הפעמים שתמיר קילל את דניאל
ואמר לאיתי לרדת ממנה כי היא סנובית ולא שווה את המאמץ ורועי
צחק ואמר לאיתי שהוא ממש אדיוט כי הם ביחד עוד מלפני שאיתי
בכלל הגיע לתיכון ואיך הוא יכל להיות חבר הכי טוב של שניהם ולא
לשים לב. איתי רק חייך ואמר שהם אדיוטים כי איך הם לא סיפרו
לו. ואז תמיר יצא החוצה ונעמד מול איתי ובעיניים דומעות אמר לו
שהוא מצטער נורא ושהוא התכוון לספר לו כבר מזמן אבל פשוט לא
יצא ובכלל שהוא ודניאל לא החליטו מי יספר לו. אז איתי נעמד על
הרגליים והכניס לתמיר אגרוף כזה חזק שתמיר נפל אחורה על הגב
ואיתי רץ למצוא איזה קערה עם קרח לשים את היד שלו בתוכה. ואז
דניאל ירדה עם עיניים מחייכות ואמרה לו שלא היה לה נעים כי
תמיר סיפר לה שאיתי אוהב אותה אז היא לא יכלה להסתכל לו
בעיניים ולהגיד לו שהם ביחד ולכן הם הסתתרו ובגלל זה היא גם
סירבה לו בפעמים הקודמות. אז איתי הסתכל לה בירוק של העיניים
ואמר לה שמי בכלל אוהב אותה והוא לא זוכר שהוא אמר לה או לתמיר
דבר כזה ושהוא בכלל חשב שהיא לסבית וגם רועי חושב ככה ושתעוף
לו כבר מהעיניים כי כל מה שהוא רצה זה להיות איתה כי היא כוסית
וכשחושבים על זה אז היא בכלל לא משהו ושתשכח מלעשות ביחד את
הביוטופ כי הוא בכלל לא רוצה לעבוד עם כלבה שכמותה והוא תפס את
הבקבוק הריק שהיה על השולחן, ניפץ אותו על הריצפה והלך.
כשהוא חזר הבייתה, איתי פתח את המגירה שמתחת לשולחן שלו והוציא
משם את התמונות של שלושתם ביחד ושרף אותן ואת הצמיד שהיא הכינה
לו הוא תלש מהיד וזרק מהחלון ואת כל המכתבים שדניאל כתבה לו
הוא שרף בחצר הקדמית והוא התכוון לכתוב על הקיר שמעל המיטה שלו
שהוא שונא את דניאל אבל בבוקר כשהוא קם ואמא שלו נתנה לו פחית
צבע לבן עם מברשת היא ביקשה הסברים על מי בדיוק אוהב כל כך את
דניאל שהיה צריך לכתוב את זה בענק על הקיר של הבית. איתי אמר
לה שהוא לא מכיר שום דניאל והוא לא מבין מי רשם את זה והתחיל
לצבוע את הקיר של הבית כשהוא מנסה להיזכר אם דניאל סירבה או
הסכימה לצאת איתו אתמול בלילה.