|
"יום יבוא- תגדלי"
אמר אז לי
הזקן ששיניו כקלידי הפסנתר
"יום יבוא- תשכחי"
האחדול מבכיי?
זאת רציתי
דבר לא יותר.
"יום יבוא- וישוב"
לי אמר הישיש
וידיו רעדו כנהתי
"יום יבוא- ויראה כי גדלת ויפית
וישוב בריצה לך,
בתי".
לא רציתי לרוץ
לא רציתי לגדול
לא רציתי לשכוח דבר
רק רציתי לדעת כי יזכור את דמותי
גם כשיקוץ המחר.
"יום יבוא- תגדלי"
כך לחש אז הוא לי
ידידי הקשיש
ואז מת
אז ידעתי- אכן
בהחלט ייתכן
כי אגדל
ודמעה לי אמת. |
|
|
נמאס לי שאת כל
הזמן מתעצבנת
עלי שאני רק מול
האינטרנט כל
היום ושאת אומרת
שכבר השתגעתי!
זה לא נכון בכלל
ועופי לי
מהפנים,
יא שרמוטה.קום! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.