רֹב הַזְּמָן הַשֶּׁמֶשׁ מַסְתִּירָה מִמֶּנִּי אֶת פָּנֶיהָ
וְאַתְּ שׁוֹאֶלֶת לָמָּה, אֲבָל אֲנִי -
אֵינִי בָּקִי בְּרָזֵי הַסְּפֶּקְטְרוּם,
וְלֹא אֵדַע לְפַעֲנֵחַ עֲבוּרֵךְ
אֶת מִסְתּוֹרֵי הָאִינְפְרָה וְהָאוּלְטְרָה.
עָיַפְתִּי מִן הַמַּאֲמָץ לִלְכֹּד אֶת קְצֵה הַחֹשֶׁךְ,
פֵּרוּרִים שֶׁל אוֹר לִנְצֹר, פִּסּוֹת אֶנֶרְגְּיָה,
לְהַרְוִיחַ יוֹם נוֹסָף,
שָׁעָה, אוּלַי
דַּקָּה.
אַךְ אַתְּ יוֹדַעַת, יֵשׁ רְגָעִים יִקְּרֵי הַמְּצִיאוּת
בָּהֶם נוֹהֵר הָאוֹר כְּזֶרֶם שֶׁל פוּטוֹנִים,
חִיּוּךְ נָדִיר שֶׁל אֶלֶף מֵגָה-וָאט,
וְאִם אֶלְמַד רָק לְהָנִיחַ אֶת הַפְּרִיזְמָה כָּרָאוּי
אוּכַל אוּלַי לִרְאוֹת אֲפִלּוּ קֶשֶׁת.
מרס 2003
לפזית, בחיבה
|