יכול להיות שלקטע הזה אין שום ערך אומנותי, ושאיכות הכתיבה שלו
שואפת לאפס. אבל זו פשוט הדרך שלי להגיד תודה לכמה אנשים,
שמאוד, מאוד חשובים לי.

אז ורה, יובל, ירדן מעיין ושירה, הקטע הזה נכתב אליכם, ומוקדש
לכם.

רק רציתי להגיד לכם תודה.
תודה על זה שאתם קימים, ובעצם קיומכם אתם הופכים את העולם הזה
למקום טוב יותר, במיוחד למקום טוב יותר בשבילי.
תודה על זה שאתם תמיד מהווים את אחת הסיבות המשמעותיות ביותר
להישאר בחיים, להמשיך הלאה, להעביר עוד יום, להחזיק מעמד.
תודה על כל חיבוק, וכל נשיקה. חיבוק אחד יכול להיות שווה יותר
מאלף מילים.
תודה על זה שהייתם ואתם עדיין כאן בשבילי, תמיד. ועל זה
שבזכותכם אני יודעת, שלא משנה מה ייקרה, תמיד יש לי אל מי
לפנות.
תודה על זה שאתם נותנים לי עוד סיבה לחייך
תודה על כל פעם שאמרתם לי שאני חשובה לכם, שאכפת לכם ממני,
שאני מיוחדת בשבילכם,  ובמיוחד שאתם אוהבים אותי. אני יודעת
שאני מבקשת הרבה פעמים לשמוע את זה, ואני מצטערת אם זה מטריד,
או שזה יותר מדי, אבל אני לא יודעת אם אתם מסוגלים לתאר
לעצמכם, עד כמה זה משמעותי בשבילי לשמוע אתכם אומרים לי את זה,
וכמה טוב זה עושה לי כל פעם מחדש. אז שוב, תודה.
תודה על זה שאתם כאן גם כשעצוב לי, וקשה. גם ברגעים היותר
דיכאוניים שלי, ועל זה שאתם מוכנים לסבול אותי.
תודה על זה שהושטתם יד תומכת ומייצבת, ששימשתם ככתף לבכות
עלייה, שעזרתם לי לשוב ולעמוד על הרגליים, ולחזור לעולם
האמיתי, כשהייתי צריכה.
תודה על כל רגע שביליתם בחברתי, ועל כל הזמן שהעברתם בלדבר
איתי בטלפון.
תודה על ההתענינות, האכפתיות, ההקשבה, והאהבה.
תודה על כל מה שאי פעם נתתם לי ואתם ממשיכים לתת.
תודה על עצם היותכם, אתם. אנשים מדהימים, נפלאים ומיוחדים,
שאני כל כך, כל כך אוהבת.

שלכם, בהרבה הרבה הרבה אהבה,
ליהי.