|
הגבעה שלי היא מיוחדת..
נכון, היא לא שלי ממש
[וגם לא של אבא שלי..]
אבל היא מיוחדת לי
אז היא שלי כשהיא לא של מישו אחר
ומהגבעה שלי רואים המווון דברים
רואים ממנה את כל השכונה היפה
[אבל זה לא כלכך מעניין..]
ורואים ממנה את הים הרחב
שבלילה הוא שחור ממש כמו הרקיע..
ורק אנייה אחת או שתיים
עוזרות לי להבחין בין שמיים למים
והלילה, הלילה ראיתי את השמיים,
ראיתי שמיים קודרים
כחולים סגולים שחורים
עם עננים רכים ומעט כוכבים
וירח אחד גדול ויפה
צהוב ומלא
שקרץ לי בחיוך עייף
כי לפעמים גם למר ירח נגמר הכוח
והוא מתעייף...
זה לא עסק פשוט לשמור על כל ילדי הלילה
כשכל אחד מבקש ממנו חיבוק
זה לא בא בקלי קלות...
אז הלילה ויתרתי לו
נתתי לו לנוח,
לאסוף כוח מחדש.
כי הוא יודע, וגם אני יודעת
שבימים כאלה, שקצת קשה ומפחיד
יש הרבה ילדים שזקוקים לו
שיחבק מרחוק ויגיד
שיהיה טוב, והכל בסוף יסתדר
וזה לא משנה אם הוא משקר
כי זה מה שעוזר להעביר את הלילה
עד לפעם הבאה..
אז זאת הגבעה שלי..
רואים ממנה המון דברים
וחוץ מירח שמיים, ים וכוכבים
יש בה גם הרבה עצים ירוקים ופרחים
שעליהם אני אספר בפעם הבאה
כי מר שעון אומר לי שאני כבר צריכה להכנס למיטה....
לילה טוב |
|
|
חלק מהאנשים פה
חושבים שאני
מתלוצץ, הם
אומרים לי שזה
לא יפה לחתום
בשם כזה ושזה לא
לעניין, ולא
למדתי כלום
מהרצח, וזה על
גבול ההסתה, כל
מה שיש לי להגיד
בנושא הזה זה:
סרק סרק סרק
יגאל עמיר, מנסה
ברצינות אבל
מבין שזה לא
ילך, אז הוא רק
רוצה למסור ד"ש
למרגלית וקורא
לה לבוא לבקר
ולהביא תמונה
חדשה כי הקודמת
כבר ממש מוכתמת,
בדם, חרדל,
קוטג' וזרע
לשווא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.