הרמתי ידי ואותתי לטרמפ לעצור. האורות החזקים שלו סינוורו
אותי. זו היתה מכונית יפה, מושקעת, מצוחצחת מבחוץ ומרופדת
מבפנים. ואני שמחתי: הנה סוף סוף הטרמפ שחיכיתי לו, אז עליתי
עליו...
נסענו ונסענו והדרך נדמתה ארוכה אך בו בזמן מרתקת:
ענני נוצה שטו מעל שדות קוצים,
נחלים זרמו בין קרפפים,
פירנאות שחו בתוך אגמים כחולים.
אבל רגע!
הוא נוסע לכיוון הלא נכון!
זה לא הטרמפ שלי!
ירדתי ממנו מבלי (כמעט) לחוש בכאב וחיכיתי לאהבה הבאה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.