רצינו להיות כמו
איך שג'ון אהב את יוקו
שזה היה להתגרות בעולם
אמרת שאנחנו יכולים
להרטיט אותו באהבתנו
את העולם, וכן
גם אנחנו רצינו שלום
כשהקשבנו לשירים של ג'ון
הרגשנו מאוד צעירים
אחר כך ג'ון נרצח
ומיותר להגיד שבכינו
כמו שני תינוקות
היתה לנו פתאום
סימפטיה גדולה ליוקו
והסתכלות קצת שונה
על החיים
ועל מה שקורה אתנו
אחר כך היה לך סרטן
(שמקבלים אנשים מבוגרים
משהו שבאמת גרם לנו פתאום להתבגר)
אפילו העולם נהיה פתאום קטן
ולא כל כך חשוב.
כשקברתי אותך עכשיו
בחורף (וזה באמת, לא
בשביל האווירה)
ירד גשם נורא
והיה קר
חזרתי הביתה וישבתי לבד
מול התנור
מזגתי לי כוסית משקה,
משהו, לא יודע מה
לא הסתכלתי
על תווית הבקבוק
(נדמה לי בכלל שרק בהיתי בכוס
ולא שתיתי)
קפלי המכנסיים המגוהצים שלי
היו קפלי מכנסיים של איש
לא של ילד
הקשבתי לרדיו ושמעתי
שגם ג'ורג' האריסון מת.
שלא תבינו אותי לא נכון את וג'ורג'
אבל
אני שמחתי שהלכתם ביחד
לקחתי את התקליט הלבן
כמעט כל השירים שם היו
של לנון/מקרטני
אבל חיפשתי את השיר
האלמותי ההוא של ג'ורג' שנקרא
'בזמן שהגיטרה שלי בוכה'
הרוח הסוערת העיפה
טיפות ענקיות של גשם
על שמשת החלון
ותשמעי
איך שבתוך כל הרעש הזה
הגיטרה של ג'ורג' בכתה
אלוהים
היבבה הזאת
קרעה את העולם
אני יכול להישבע
שכשעמדתי עם הכוס ביד
מול החלון
יכולתי לראות איך הצמרמורת
מרעידה לעולם את הגב
ונראה לי
שאפילו שזה רק מקרה
שאת וג'ורג' הלכתם ביחד
את יכולה עכשיו
להיות די מרוצה
אני בינתיים מעביר את הזמן
בצפייה בחלון
מנסה להבין יותר טוב
את העולם ואת מה שעבר עלינו
וכמו שביקשת
לא מזניח את עצמי
ואפילו שאני לא ממש אוהב את זה
(את הרי מכירה אותי)
אני מגהץ לעצמי את הבגדים
ומקפיד (כמו שעשית
כשרצית להרגיז)
על קפלים מדוייקים במכנסיים