בסערת הרגשות הוא מצא לה הגדרה
לא חשב יותר מדי
פשוט
צעק לה - זונה!
והיא...
לרגע השתתקה
מסתתרת מאחורי קו משובש
משיבה באהבה
מלקקת שפופרת דבש
מחפשת לו תירוצים
מסיימת יפה שיחה
מנתקת רק אחריו
את האור מכבה
ובוכה...
ובערב למחרת טסה אליו
בתחבורה ציבורית
לראות אותו
"מסכן"
בודד
בעולם מחריד
מקשיבה ומתבוננת
בתוך כחול שבעיניו
כל מילה שלו אוכלת
עם נס קפה, עוגה וחלב
וכל הלילה לא נרדמת
מסתכלת עליו בחיוך
מוכנה להיות  זונה
אם בכך הדבר כרוך
וכשהוא "המלאך"  מתעורר
ומחליט "לעשות לה טובה"
היא אוספת רסיסי גאווה
ובוכה מתוך אהבה

ובבוקר
יום חדש
קפה
נטול רגשות
בדרך לעבודה
ברכבת של ספקות
מסתכלת על נוף הים
משחזרת את התמונה
חושבת...
       ומבינה...
                 לא יכולה להיות זונה!