הם קוראים לה ברחוב, והיא שומעת
הם אומרים דברים, והיא יודעת
היא ננשכת,נאכלת, היא רק קורבן תמים
אפילו שכולם יודעים שהם הורסים לה את החיים
את שונה מכולם, הם אומרים
יש לך השקפה משונה על החיים
היא מנוצלת, מנודה, היא רק פרט מהחברה
ולאט לאט היא נסגרת בעצמה
ולא אכפת לה מה אומרים
לא אכפת לה מה חושבים
מסתובבת בין האנשים
ומקבלת סיפוקים
הם נועצים בה מבטים, והיא רואה
מנסים לה לעזור, והיא תקועה
תקועה במחשבות, בחלומות, מעופפת בדימיון
שוקעת במערבולת אל תוך הטימיון
היא מדמיינת חיים ללא אנשים
מדמיינת פרח ללא עלים
הם דוחים, מגעילים, חרא של אנשים
אך בלעדייהם, אין לה טעם בחיים
ולא אכפת לה מה אומרים
לא אכפת לה מה חושבים
מסתובבת בין האנשים
ומקבלת סיפוקים. |