בשעות החשיכה המוקדמות של הבוקר,
הולך אפרורי לחלום בעלת משמעות חדשה.
ככול שפעימות ליבו נכנסות לאזור של החשכה
מתנתק מעולמו וחוזר למציאות המרה.
אין אחד שיאמר שישנה אפלוליות חדה יותר...
מאותה אפלוליות של אזור החיים השקטים והמציאות הקודרת.
באותו הרגע בה הלך לגן הצבאי,
קיבל תחושת מרגוע קטנה.
טיפס על הר התקוות וקיווה לא ליפול.
בדיוק קראה לו אהובתו, וסיפרה לו על אובדן האהבה
שאבדה לה ביער.
דמעותיו לא הפסיקו לרדת כרדת החשכה.
ככל אהבה ככל המציאות המרה.
אנו מקווים לטוב ומקווים להנציח את הרגע
כל אחד בדרכו, למרות הנפילה... אתה שב... קם... מתרומם...
אולי על ידי אחת הנפשות המושיטות את ידיהן.
ברדס ואוהל , אוכל ואהבה , כולם מתחת לשמיים...
אבל אין אחד הנדבק לשני כאילו חייב אותו לחיים.
האפרורי מנסה להינצל, על ידי אחיזת עיניים
אפרורי לא רואה עצמו בחשכה בשעות הערב המוקדמות.
בעליו שקטים
אחיותיו שקטים
והוא אילם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.