הייתי רוצה לדעת על מה את חושב
כשלבד עם עצמך אתה יושב.  
רחוק מהעולם, כאילו הוא כבר לא קיים.
במחשבותיך רק הר גבוה עם ערפלים, מקום שנועד רק לגיבורים.
לאילו שלא פוחדים להסתכל על עצמם, לא פוחדים מהשתקפותם. וכשאתה
שם, מי במחשבותיך? מי בתוכך?
בין ערפלים של כאב ושמחה בינך לבין עצמך?
כאשר גובה ההרים משכר אותך, גורם לרצות לברוח, להסתתר מעצמך,
אתה נאבק בערפלים, אתה מנסה למצוא תשובה ללא מילים.
ובדיוק ברגע שנראה שמצאת תשובה, על מה אתה חושב? על אהבה?
וכשאתה חושב ומנסה הכל ביחד לחבר, אתה מצליח?
או פוחד שתבין מול מה אתה עומד ולא תרצה להתעורר?
מי עולה אז במחשבותיך? מי עולה מתוכך?