לבדי אני שקועה בבדידות החונקת הזאת
שומעת את טיפות הגשם מתחזקות עוד ועוד
אך הן לא מצליחות לכבות את כל הלהבות

סופרת ימים שעות ושניות
מאז ששוב לבד המשכתי לחיות
קשה להתגבר אך לא רוצה חולשה להראות
וממשיכה לחפש בתוכי את תקוותי האחרונות

כעת ליבי מפשיר מעט אך אותה התחושה נשארת
תוהה אם אמצא פעם אהבה אחרת
מקווה שזו לא תהייה הצתה מאוחרת
כשאהפוך להיות לגמרי מנוכרת

בינתיים אני מרגישה מיוסרת
לסביבה בחיוכים משקרת
אך בפנים אני יודעת שלאט אני גוברת
על ההר התלול שאותו אני עוברת