מי שמעלה לעצמו בדעת,
כי האימפריה הרומית,
עברה לנצח מהעולם -
טועה טעות היסטורית,
מבלי שייודע לכך.

מעבר להרי - החושך;
היכן, ששני אוקיינוסים
חובקים את החוף,
פרוסה אמריקה,
היא - האימפריה הרומית
של העידן החדש.

היא - נמשכת -
נמתחת קדימה,
כמשושי - תמנון,
הנשרעים על החוף;

מתפשטת היא,
גם - שמאלה
גם - ימינה
וכטפיל,
מכה את שורשה.

מידות רעות;
רדיפת - הון ובצע;
צריכה וזלילה,
עד למחנק.

כל אלה,
תולדותיה של האימפריה הרומית,
שפתאום,
קמה לתחייה.

תאוות - שלטון,
מקצה עד הקצה
של הארץ;

הרצון לכפות את מרותה,
על המדינות בריבונן.
זאת,
דרכה של אמריקה
וזאת!
הסכנה הגדולה.

עמי - העולם,
שחשבו: הנה!
החופש בא והחירות,
פתאום הבינו,
עידן - העבדות,
עודנו לא תם.

העמים,
שתלו את תקוותיהם,
בפסל - החירות,
בסגדם לו,
כליופיטר במקדש - הקפיטול:
התבדו כל התקוות האלה,
כזכוכית שהתנפצה
עלי רצפות.

העושק,
נמשך ומשגשג לו,
כבימי - רומא,
הידועים לשמצה;

השיעבוד,
מוסיף הכות את שורשיו.

רדוף - בצע,
צובר את התיאוצת
ואתו,
גם הפער בחברה.

המלחמות; אין - סוף,
יוצאות מבית - גידול
אמריקני...

הכל בשמו של הצדק
והזכויות הדמוקרטיות
של העמים.

אך נשאלת השאלה
הנחרצת:

האם,
לרצח ושפיכות - הדמים,
יש כל הצדקה?

האם,
פלישה לוייטנאם
והפצצות השפליות
בקוסובו,
זאת הדרך
להגן על זכויות - האדם?

האם,
פגיעה באזרחים
החפים מפשע,
מוצדקת
על - ידי המטרות,
שפוליטיקאים מציבים לעצמם?

האם חתריכם,
לחרחר מלחמות חדשות
ברחבי - העולם הנדכא
ולמוד - הסבל,
זה הטבע,
שאינכם מסוגלים,
להיפטר משרשריו?

האם,
אין יכולתכם,
להתאפק מלהביא ההרס,
אל העמים,
שנמאס להם מכם?!

אני חושב
ומרגיש בנימי - נפשיני,
כי השיטה האכזרית,
שאת פניה העלתם לעולם,
לא תחזיק מעמדה
לאורך - פרק,
ושדינה יהיה -
תבוסה מלאה.


ההיסטוריה,
אותנו מלמדת:
כי כל אימפריה,
שקמה בעולם,
דינה היה - הרס
ונפילה מהר - תסבוכתה.

אלפי - אימפריות,
כבר קמו ונפוחו,
כארנקם של עליוני -
האלפיון;

אך כעבור זמן,
נמוגו,
כמים שנתאדו
והפכו לענן.

מפלצתה התלת - ראשית,
של האימפריה האמריקאית,
ממשיכה!
לשלוט בעולם,
תוך בליעתה:
פיסת - קרקע,
אחר ערמה של אדמה;

ממשיכה - הי,
לזהם את האוויר,
בגללי - הפסולת:
גם סביבתית
וגם, של התרבות הרעילה.

סמים; סיגריות,
אין - סוף;
תמונות - התערומת...

מירוץ,
אחר - בצע,
כמו בטירוף;
פשיעה והפקרות.

אלה רק מרכיבי -
זוטא,
של אמריקן - "תרע - בות".

האלימות והסחיטה,
צופות ברואיהן האיומים,
מהמסכים הכחולים;

הן מנסות,
לקסום למוחות -
הצעירים
ולסחוף אותם,
אל המלכודת
של החיים האפורים.

על - פני מדרכות -
הערים,
בחסותו של הלילה,
מתנהלים קרבות,
העקובים מדם;

הכדורים עפים
מעל לראשים,
כמו להקי - ציפורים,
לקראת רדת - הגשם;
יום - יום,
נופלים קורבנות חדשים.

העוני,
משגשג ופורח
ועובשו,
אינו פוסק מלהתפשט.

שכונות שלמות,
של רשים ושבורי -
פת של לחם;

משפחות,
שילדיהן מנועים,
מלכת לבית - ספרם.

צפיפות ודוחק;
התברואה רופפת -
אלה - הם המחזות,
שבשגרה.

את הכניסות,
ללשכות - תעסוקה,
גודשים יום - יום,
ימים של מובטלי -
העשייה;

המשפחות שלמות
קורסות,
יום - יום;
רגע - רגע.
כי אין להן ממה,
לפרנס את המחייה.

העולמות,
נחשכים בן -
רגע,
תחת נטל - החובות,
הכבד מנשיאתם.

דבר יחיד,
שהינו מעניין
את שליטי - מלכות -
החושך,
הוא -
הרווחים וההון.

נמשכת לה,
ההתפשטות המסוכנת;
תרבות רעה
ובלתי - מוסרית,
מוסיפה לכבוש
את קצווי - העולם.

האנושות!
מוסיפה ומתנוונת...
והכל, תחת העול
הארור והמרושע.

אני קורא לאימפריה
האמריקאית:
חידלו!
מלנסות לכבוש את העולם;

הפסיקו!
מלחתור ליצור -
הגמוניה,
כאלוהות,
שהכל למרותה נמסר.

הפסיקו ראות!
את עצמכם:
כשליטי - היחיד,
של האדמה; האוויר
והמים...

אינכם!
ריבוני - העולם.
אינכם!
פרות - קדושות,
שאין לטבחכן...

ועל - כן,
אין לכם זכות לקבוע:
כיצד?
יתנהל - העולם.

חצף - פניכם,
גואה על הגדות האדומות,
של נחלי - הרשע;

את אכזריות - כוונותכם,
לא תשכילו להסתיר
ולהסוות,
לעולם.

אתם,
רבי - התחבולות
ונביאי - שקר,
שיומם האחרון,
לא יאחר לבוא.

כל החטאים,
שידכם הנבולה
חטאה והסריחה,
אין לכם
שום כפרה עליהם.

ביום - הדין,
שתקוותי -
אליו תגיעו,
ייגזר עליכם
לרדת לגיהינום.

עוד יכוה גופכם
הארור בקללת,
בין שבעה מדורי -
התופת והזוועה;

עוד תלמדו את הלקח,
כי אין חטא,
שלא מוצאת אותו,
הענישה.

האימפריה הרומית,
של אמריקה -
את כל - כך
אכזרית ועריצה.

גוזלת את,
פת - לחמם
של השרויים בעוני;

יוצרת פער חברתי,
בין קטבי -
העולם.

ממיטה את,
הייסורים והצער,
מהם סובל,
כל - העולם.

אך נקווה,
כי ימיכם האחרון מגיע!
הבורגנים המאוסים
והצמאים לדם;

אוטוטו,
העולם יפנה לכם
את העורף
ושום הונכם,
אינו יציל אתכם,
מכ בשני - הנקום.

עוד יגיע היום,
כשתצטרכו להתדווח,
על כל העוונות,
שידכם - השאטה,
עוותה;

תייצבו עוד,
בהאג,
למשפט לפשעים
ולעוול,
שפשעתם,
קבל - העולם.

האימפריה,
שראויה לכל מילות -
גנאי!

התפוררי! והתנפצי!
לרסיסים הזעירים;

התפרקי!
לחתיכות ושבר,
שמהם יקומו העמים,
לתחייה.

תהיי ברוכה!
האמריקה המשוחררת;
יהיו ברוכים!
העמים שנגאלו,
מכבלי - האימפריאליזם
המתועב.

תהיי ברוכה!
האימפריה הרומית המפוררת,
שלא תקומי עוד,
לעולם!..