לא רוצה לראות אתכם.
לא בעוגה,
לא בסלט,
השם ישמור לא בתור ממרח.
לא רוצה גרגרים שנשברים, שוברים שיניים, משנים טעם, "משפרים"
טעם.
מעדיף לקחת ללב התקף מאשר אגוז קליפורניה.
לא רוצה להפריד אתכם משאר האוכל,
לא רוצה לנגוס במשהו ולהרגיש את הטעם המר שלכם הורס לי את
הבלוטות בפה.
לא רוצה להתנצל שאני לא אוכל משהו כי אתם שם.
לא רוצה שאימא שלי תעשה לי במיוחד "בלי".

כוס אימא שלכם!
שלכם ושל כל האחים שלכם, מכל הסוגים והמינים.
בימים חסרי תקווה אני זועק אל הכל יכול, מפלל למכבש ענק שירד
מהשמיים ויטחן את כולכם עד אפר. אני אעמוד שם ואצחק ברשעות,
מפזר אתכם על גוויותיהם החרוכות של כל החצילים בעולם שגם אותם
אינני סובל. אגלגל את כל הבלילה המזוויעה הזאת בתוך הר של
קוסקוס ואשלח לה בדואר רשום,
שתיחנק הנבלה שזרקה אותי...