אחרי שהרסתי את המכונית שלי, ידעתי שאני אהיה חייב לקחת את
האוטובוס, אני לא סובל לנסוע באוטבוסים, אבל את הנסיעה הזאת
אני לא אשכח בחיים.
כשראיתי את הפקק האדיר שמחכה לנו בהמשך - חשבתי שאני הולך
למות. זה היה פקק אדיר ובמקום להגיע הביתה בעוד 10 דקות, אני
אגיע רק עוד איזה חצי שעה-שעה. בעוד אני מתבכיין לעצמי על זה
שאני צריך לסבול את הפקק הזה, עצר עוד אוטובוס לידנו.
אני חושב שהיא היתה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי. הבחורה
שישבה ממולי באוטובוס השני היתה פשוט מושלמת.
בהייתי בה בהלם. לא האמנתי כמה היא יפה.
הפלאפון שלי צילצל וראיתי שזה טל -
"אחי, רק רציתי לשאול אותך אם אתה בא היום לכדורגל." הוא אמר.
"אני מקווה שאני אספיק, אני תקוע כאן בפקק אדיר, אבל יש פה
איזה מישהי מדהימה באוטובוס שלידי. אני אומר לך - היא משהו לא
יאומן. אתה היית בשוק אם היית רואה אותה." אמרתי בזמן שאני שוב
מביט בה.
"אז יאללה! תעשה עם זה משהו!" הוא התלהב.
"נראה..." הגבתי בשקט.
"טוב אחי, אז יאללה, תגיע לכדורגל!... ביי!" הוא אמר וניתק.
המשכתי להסתכל עליה בהלם. החלטתי שאני חייב לעשות בקשר אליה
משהו, היא פשוט היתה מושלמת.
למזלי האוטובוסים המשיכו להשאר קרוב אחד לשני, ככה שהיה לי זמן
לחשוב מה לעזאזל אני הולך לעשות.
ואז עלה לי הרעיון.
תפסתי את הקלסר שלי ותלשתי דף ממנו. לקחתי את הדף ורשמתי עליו
בגדול: 'את הדבר הכי יפה שראיתי בחיי'.
לקחתי את הדף והצמדתי אותו לחלון. הגברת הזקנה שישבה לידי
הסתכלה עלי באופן מוזר.
ככה תפסתי את הדף כמה שניות, הייתי במתח, רציתי ופחדתי שהיא
תסתכל.
נהג האוטובוס שלי צפר לחבר שלו באוטובוס השני, מה שגרם לרוב
האנשים מהאוטובוס השני להסתכל על האוטבוס שלנו.
ואז היא הסתכלה ככה במבט חטוף על החלון שלי, והחזירה את המבט
שלה בחזרה לצד השני.
חשבתי שהיא לא ראתה, אבל אז היא הסתובבה שוב פעם, לאט יותר,
וריכזה את המבט שלה בחלון שלי.
הסתכלתי לה בעיניים וראיתי שהיא קוראת את מה שרשמתי. שיקשקתי.
היא סיימה לקרוא, הסתכלה לי בעיניים, וחייכה את החיוך הכי
מושלם שראיתי בחיי.
לקחתי עוד דף ורשמתי עליו: 'את רואה, גם הזקנה חושבת ככה' ,
והצמדתי אותו לחלון.
היא קראה, והסתכלה עלי במבט תוהה. סימנתי לה עם האצבע על הזקנה
שישבה לידי, ואז הצמדתי שוב פעם את הדף הראשון לחלון. היא צחקה
בזמן שהזקנה מסתכלת עלי בחוסר הבנה.
לקחתי עוד דף וכתבתי: 'בן 22,מצחיק,שנון,35ס"מ' הוספתי חץ
שמסמן עלי, והצמדתי את הדף לחלון.
היא קראה והתפוצצה מצחוק, היא היתה כל כך יפה. כבר דימיינתי
שאנחנו מתחתנים ושכולם מקנאים בי על איזה בחורה מדהימה השגתי.
מהר תלשתי עוד דף וציירתי ציור של גבר ואישה מחזיקים ידיים.
מעל הגבר רשמתי: 'אני' ומעל האישה רשמתי 'את'. ומתחת הוספתי
לזה סימן שאלה גדול. (טיפשי, אבל מה אתם רוצים, הייתי בלחץ).
היא ראתה את זה ומיד הסמיקה. היא חייכה חיוך מקסים וצחקקה
בשקט.
הזקנה שלידי הסתכלה עלי ושאלה: "זאת חברה שלך?"
"הלוואי" עניתי לה מהר.
האוטובוסים המשיכו לאט לאט להתקדם בתיאום בכדי שאני אוכל
להמשיך 'להתכתב' איתה, אבל עוד מעט אני כבר מגיע לתחנה שלי...
חשבתי מה לעשות. תפסתי עוד דף ורשמתי: 'אז ניתן לזה הזדמנות?'
- היא הסתכלה על הדף, הסתכלה עלי, חייכה, והנהנה עם הראש.
"יש!" מילמלתי לעצמי.
"מה קרה בחור צעיר?" אמרה לי הזקנה.
"את רואה את הבחורה ההיא ממול? - נכון מדהימה?.. עכשיו קבענו
לצאת! מדהים הא? והכל עם הדפים האלו! אני רק מקווה שכמו שהיא
יפה - היא גם תהייה חכמה, כי אני לא סובל טיפשות." סיפרתי לה.
עוד 20 דקות משחקים כדורגל, ואני עוד מעט מגיע לתחנה שלי.
תלשתי עוד דף ורשמתי: 'את רוצה לקפוץ עכשיו לאיזה קפה? אני
יורד בתחנה הבאה'. הצמדתי את הדף לחלון.
הזקנה כבר נכנסה לכל העסק ושאלה אותי מה רשמתי. אמרתי לה מה
רשמתי והיא אמרה שהיא מקווה בשבילי שזה ילך.
הבחורה המדהימה חייכה שוב, ולקחה דף ממישהו שישב לידה. ראיתי
אותה רושמת משהו.
אני והזקנה היינו במתח.
"נו, שתדביק את זה כבר" הזקנה אמרה.
הסתכלתי על הבחורה המדהימה הזאת, כל כך רציתי אותה, היא היתה
פשוט מושלמת.
היא חייכה אלי, הרימה את הדף שעליו היא רשמה, והצמידה אותו
לחלון.
'אחשב אני לא יחולה, אבל אנה הטלפון שלי' ורשמה את המספר
למטה.
הסתכלתי עליה, סובבתי את הראש והסתכלתי על הזקנה. היה לה מן
פרצוף המום כזה, פרצוף שלא מאמין.
הסתכלנו ככה אחד לשני בעיניים בהלם. אני חושב שבאותו רגע,
הזקנה הזאת הרגישה באמת מה עבר עלי.
"אולי היא אייתה את זה ככה בכוונה?" הזקנה ניסתה לעודד אותי.
הסתכלתי על המדהימה-אדיוטית הזאת והיא נופפה לי עם היד כמו
איזה מפגרת.
ראיתי שהאוטבוס עומד להגיע לתחנה שלי.
קמתי מהר, הזקנה עשתה לי מקום לעבור. סימנתי לאדיוטית באוטובוס
השני על השעון שלי כאילו אני ממהר לאיפשהו ומהר הלכתי לעמוד
ליד הדלת.
כשיצאתי מהאוטובוס והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלי, היא עדיין
נופפה לי כמו אדיוטית. אני חושב שהיא בכלל לא שמה לב לזה שלא
רשמתי את הטלפון שלה.
הייתי מעולה בכדורגל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.