תום הבגרות שלנו הגיע אל קיצו.
ואומנם , אף פעם לא עלתה המחשבה שזה ייגמר
חבל לי על המשכיות מזויפת , שתתכלה בקרוב כך או כך.
במבט אחד נוגה , שבית את ליבי מחדש-
הלכתי כמו העדר אחרי הרועה.
כבר מימי בראשית הקנאה היא מטבעיות האדם
הוא אף פעם לא הלך בתלם , לא בדרך הישרה-
וגם לא את.
הדמעות מסגירות , לכן אוותר
גם הצחוק הוא מסגיר...
באורח פלא נתת לזה לקרות ואני התבזבזתי לשווא |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.