|
תום הבגרות שלנו הגיע אל קיצו.
ואומנם , אף פעם לא עלתה המחשבה שזה ייגמר
חבל לי על המשכיות מזויפת , שתתכלה בקרוב כך או כך.
במבט אחד נוגה , שבית את ליבי מחדש-
הלכתי כמו העדר אחרי הרועה.
כבר מימי בראשית הקנאה היא מטבעיות האדם
הוא אף פעם לא הלך בתלם , לא בדרך הישרה-
וגם לא את.
הדמעות מסגירות , לכן אוותר
גם הצחוק הוא מסגיר...
באורח פלא נתת לזה לקרות ואני התבזבזתי לשווא |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.