אומרים שאלוהים לוקח אליו למעלה את הטובים ביותר, את
המובחרים.
את אותם אנשים,שלפי כל מה שאלה שנשארים פה אומרים-לא הגיע להם
למות.

כששאלתי את ליקי אם היא חושבת שאני בן-אדם טוב היא ענתה:
" תאמת, לא. לפעמים את בן-אדם רע, וכשאת רוצה את יכולה להיות
אפילו ממש רעה".

"אז למה את בכל זאת חברה שלי?"

"כי צחוקים לי איתך, את יודעת סבבה בלאגנים שיגועים..."

אח"כ חשבתי לעצמי-אז זה מה שאני בעצם?? ככה אנשים רואים אותי?
כאחת שצחוקים איתה אבל לא יותר מזה? מעין מופע בידור פרטי
להפגת השיעמום??

כל כך הרבה פעמים אני מתפלת לאלוהים שיקח אותי אליו למעלה,
ומשום מה הוא אף פעם לא עונה לי.
עכשיו אני סוף סוף מבינה למה.
כנראה שליקי צדקה, אני באמת בן אדם רע, ואם אני כ"כ רעה,
אלוהים לא צריך אחת כמוני שם למעלה איתו.

אז אלוהים, רק שתדע- אני לא בן אדם רע! באמת שלא, נכון שלפעמים
יוצא לי אבל זה לא בכוונה.
אני יכולה להיות טובה ממש טובה אם רק תסכים לקחת אותי אליך
למעלה.
ואם לא, אז חבל, דווקא יכול  להיות לך צחוקים איתי...