ראיתי בטלויזיה את הבחור ההוא, בארה"ב, שניסה לחפור בור לסין
ובאמצע הדרך הוא לא קלט, שעם אוקיינוסים  לא כדאי להתעסק. אז
הוא נעלם, ומאז לא נותר לו זכר, חוץ מאותה כף כסופה שהיה חרוט
עליה "מימי" או משהו בסגנון.
ולגמרי במקרה, סיון קראה עליו בעיתון, ואיכשהו גם יכולנו למצוא
נושא משותף לשיחה בארוחת ערב. כבר שנים שהשיחה תקועה בין
'תעביר את המלח' ל'תורך לעשות כלים'. ואולי אם לא הייתי מעביר
לה את המלח, עוד איכשהו היית המתפתחת שיחה, אבל החיים שלנו היו
שתיקה אחת גדולה.  אז סיוון אמרה שהוא מטורף ושהיא לא מבינה
למה לא כולאים אנשים כאלו, ושהם יכולים להרוג מישהו בטעות.
אני, מבחינתי שכל אחד יעשה מה שבא לו בעולם הזה, ואם הוא רוצה
להגיע לסין דרך האוקיינוס, שינסה, מי אנחנו שנעצור לו את
החלום. אבל סיוון אף פעם לא אהבה מטורפים, היא רק עשתה פרצוף
עקום ששוב אומר, אולי בכל זאת אם הייתי מתחתנת עם מטורף הימים
פה היו יכולים להיות עם קצת יותר פלפל.
גם אני קצת, איפשהו בפנים הסכמתי איתה, והתחלתי לשטוף כלים.
כשהחזקתי את הכף הכסופה מהסט שאמא שלה קנתה לנו לחתונה,
הסתכלתי עליה. "את באה איתי, נחפור לנו בור לסין?" ואני חושב
שזו הייתה הפעם הראשונה מזה עשר שנים שהיא מחקה את הפרצוף
העקום הזה מהפנים שלה והעלתה חיוך. מאז הכל השתנה. השיחה
התקועה שלנו, הפכה להיות שיחה על מטורפם שמנסים להגשים חלומות,
ועל לחפור בורות לסין. ליומולדת שלי, סיוון קנתה לי כף שהיה
כתוב עליה "מימי" ושנינו צחקנו.
ואחרי זה, ראיתי בטלוויזיה את השם של הבחור ההוא, שניסה לחפור
בור לסין. אחרי כל כך הרבה שנים, ואף אחד לא יודע איך הוא הגיע
לשם. התחבר לאיזה כפר במערב סין, ומאז הוא יושב שם מחפש אחרי
הכף האבודה שלו. וסיוון, קראה עליו בעיתון, התחילה לברבר על זה
שצריך להרוג אותו , שאם הוא הצליח להגיע לסין בגלל הטירוף שלו
, מי יודע לאן הוא יכול להגיע. אני אמרתי שהוא הגשים את החלום
שלו, ושהיא סתם מקנאה שהיא תקועה איתי ולא בסין, עם המטורף
הזה. התחלנו לריב, והדבר האחרון שנשאר ממנה היו ערימת כלים
מלוכלים לשטיפה, והכף הכסופה נעלמה. מאז לא שמעתי ממנה, החליטה
שאני לא מספיק מטורף בשבילה כנראה.
ולא מזמן, אורי, השכן שלי, השאיר לי את העיתון בכניסה לבית.
מאחורה, במדור של 'הסיפורים המיוחדים' ראיתי תמונה של אותו
המטורף , שהפך להיות מנהיג הכפר בסין, אחרי שהגיעה אליו אישה
מסתורית עם הכף שהוא חיפש וה"מימי" שחרוט עליה. מאז כולם
בטוחים שהוא איזה נביא שהצליח לחפור בור לסין ועוד החזיר אליו
את הכף שלו. ומאחוריו, יכולתי לראות אותה, עם המטורף שלה,
בדיוק אותו פרצוף עקום שהיה לה כשהסתכלה עלי. לא משנה מה,
אמרתי לעצמי, אל תעביר לה את המלח.