אלוהים אדירים.
ת ר א י   מ ה   ע ש י ת  ל י .
באמת דפקת לי את הצורה. מדהים איך בהתחלה כל הזמן רציתי
להיפרד, אבל אמרתי לעצמי,
לא, תנסי, יהיה טוב, את סתם מפחדת. יופי. לאן זה הביא אותי-
אני אהבתי אותך, אבל את לא אהבת אותי.
ודווקא היה נדמה לי שהכול טוב, את רחוקה, ואתמול ראיתי משהו,
שגרם לי להיזכר ברגע אינטימי בינינו,
אז על המיטה שלך שרכנתי אלייך לנשק אותך, שאני יודעת מה יקרה
עוד כמה שניות, והבנתי שאני כן מתגעגעת אלייך בצורה מסוימת.
ואני עוד פשוט לא יודעת איך להתמודד עם הכול. הרי זו פעם
ראשונה בשבילי. אבל אני פשוט לא מאמינה שהיית חצי שנה עם מישהי
שלא אהבת. זה כואב. את יכולה להיות בטוחה.
אלוהים. למה אני בוכה עכשיו.
אולי הידיעה שאפילו אז , שנשקתי לך, לא אהבת אותי. שמעולם לא
אהבת אותי. אפילו לא עכשיו. כן. זה כואב גם שידעתי, אבל איפה
שהוא קיוויתי שאולי כן אהבת אותי, בצורה מסוימת.
אם זה מה שקורה ביחסים, הספיק לי פעם אחת. אני לא אוכל להתמודד
עם עוד אדם שאהבתי אבל לא אהב אותי. במיוחד את.
את שושי אהבת, את אורי אהבת. אותי לא.
עם שושי חלקת, עם יונתן חלקת, איתי לא.
לא.
איתי לא.






22.3.03