ג'ו היה דג זהב קטן, מסוג הדגיגים שלא היה לו הרבה חברים
דגיגונים, וזה פשוט כי ג'ו היה מורד. הוא לא היה עושה מה שכולם
עושים, הוא היה מיוחד, וכל מי שלא מצא חן בעיניו היה יכול פשוט
לקפוץ לתוך לוע של כריש טורף מצידו. ג'ו אהב את החיים ולא היו
לו גבולות חוץ מאלו שהוא הציב לעצמו.
הדבר האהוב על ג'ו היה לשחות כנגד הזרם. כאשר הוא היה מתגבר
על הזרם הוא היה מרגיש ממש כמו דג פיראנה! ושהרי דגי פיראנה הם
דגים חזקים ומסוכנים מאוד ולהרגיש כמו דג פיראנה זה כמעט כמו
להרגיש כמו כריש טורף חזק מאוד!
ג'ו גם לא היה מתייאש מהר בכלל! אפילו פעם אחת, כשכריש טורף
מזן מסוכן מאוד טרף אותו, הוא לא התייאש וברגע שהכריש פתח את
הפה שלו ג'ו שחה בכל כוחותיו החוצה ולאחר שהצליח ברח לו משם,
ושהרי כל דג אחר לא היה חושב אפילו לנסות לברוח הוא פשוט היה
משלים עם הגורל ומחכה לרגע שימות בפיו של הכריש. כולם רכשו
כבוד לג'ו, אפילו הדגיגים הרמים ביותר בסולם החברתי רכשו לו
כבוד רב.
יום אחד נאמר בחדשות, השעה שש עשרים וחמש דק' ושתי חמישית
השנייה שעוד שלושה ימים יגיע גל ענקי והציע לכולם למצוא מקום
מסתור טוב משום שהגל יסחוף איתו כל מה שעומד בדרכו. דברים אלו
גרמו למהומה רבה, כולם חיפשו מסתור ורק ג'ו היה רגוע ושליו.
כאשר חבריו שאלו אותו למה הוא לא מחפש מסתור כמו כולם, הוא ענה
שלא רק שהוא לא מחפש מסתור, הוא גם מתכוון לשחות כנגד כיוון
הגל, ושהרי אם הוא הרגיש כמו דג פיראנה כשהוא שחה כנגד הזרם
עכשיו כשהוא ישחה כנגד הגל הענק הוא ירגיש כמו דג טורף חזק
מאוד.
את דברים אלו שמע ראש כנופיית הדגיגים ג'וג'ו,ג'וג'ו היה ראש
חבורת הדגיגונים הכי גדולה ומסוכנת באזור היו רבים אשר היו
מוכנים לעשות הכל כדי להצטרף אליה אבל הכנופיה קיבלה רק את
הטובים ביותר. לאחר ששמע ג'וג'ו את הדברים שאמר ג'ו לחבריו הוא
התחיל להתגרות בג'ו ולאמור שאין ביכולתו לעשות זאת, שהגל הזה
חזק בהרבה ממנו. ג'ו נכעס מאוד והחליט להציעו לג'וג'ו התערבות
האומרת שאם ג'ו יצליח לשחות כנגד הגל ראש כנופיית
הדגיגונים,כאמור ג'וג'ו, ייתן לו את אוסף הפנינים הנדירות שקנה
לו אביו העשיר ליום הולדתו החמישי והרי שגיל חמש הוא גיל מכובד
מאוד אצל דגיגונים מהסוג שג'וג'ו וג'ו היו ולכן יש לפנינים אלו
ערך רגשי גבוהה. ואם ג'ו לא יצליח אז הוא ייתן לג'וג'ו את אוסף
שריונות הסרטנים שלו, אשר היה ידוע כאוסף השריונות הגדול
והמרהיב ביותר בחלק ההוא של האוקיינוס.
לג'ו ולכנופיה היה עבר. מאז ומתמיד הכנופיה רצתה את ג'ו איתם,
אבל ג'ו אהב את החופש שלו ולא היה מכן להצטרף לכנופיה ומי שיש
לו בעיה עם זה, שפשוט יקפוץ לתוך לוע של כריש טורף. ג'ו לא
היסס לרגע וישר התערב עם ג'וג'ו.
היום הגדול הגיע. ג'ו ישן טוב טוב בלילה, כדי שיהיה מוכן
להתמודד אם איתן כל כך חזק של הטבע. שעה לפני הזמן בו היה צפוי
הגל להגיע ג'וג'ו וג'ו נפגשו ולחצו סנפיריהם כדי לסגור את
העסקה. לאחר מכן קבעו ג'וג'ו וג'ו היכן לשים את האוספים עליהם
התערבו וג'וג'ו הלך אל המחבוא שלו.
בזמן שנשאר לג'ו עד בוא הגל הצפוי הוא שחה לו בלב שקט, ואז
פתאום ראה ג'ו את הגל מתקרב. תחילה הוא לא נראה לג'ו כל כך
שונה מהגלים האחרים איתם ג'ו התמודד בעבר אבל ככל שהגל התקרב
ראה ג'ו שזהו גל עצום בממדיו ועוצמתו חזקה מאוד והוא סוחף איתו
כל מה שבדרכו. והגל מתקרב ומתקרב וג'ו שוחה לקראתו ג'ו שחה
ושחה ושחה והזרם הלך וגבר. ג'ו שחה חזק יותר וחזק יותר,
כוחותיו אזלו והוא נסחף עם הגל...
אחרי שהגל עבר ג'וג'ו יצא לחפש את ג'ו, כשלא מצא אותו השמחה
גאתה בו, לא שהוא קיווה שמשהו רע קרה לג'ו אחרי הכל גם לראש
כנופיית הדגיגונים האכזר ביותר יש לב, פשוט הוא מאוד רצה את
האוסף הזה וגם הניצחון שלו יעלה את הערכה של שאר הדגיגונים
בחלק ההוא של האוקיינוס כלפיו. והוא הלך למקום בו הוא וג'ו
קבעו לשים את האוספים שלהם בו. כשהוא הגיע הוא ראה את האוסף
שלו במקומו,אך האוסף של ג'ו? היכן הוא? פתאום ראה ג'וג'ו את כל
אוסף השריונות של ג'ו במרחק מה ממנו וכולו מחולק לחלקים קטנים
קטנים ובחול ראה כתובת בה רשום: "לא נורא, מעולם לא אהבתי את
האוסף הזה, אני מקווה שגם אתה לא...בלי רגשי טינה, כן? ואם זה
לא מוצא חן בעינייך אתה יכול פשוט לקפוץ לתוך לוע של כריש
טורף!"
כמו שנאמר לפני, ג'ו היה מורד ששבר את כל מוסכמות החברה ובעצם
ככה או ככה הוא לא הפר שום הסכם, וסך הכל ג'ו הוא דג מאוד
הגון. ג'וג'ו הלך מהמקום מושפל ומאז הוריד פרופיל וחי לו בשקט
ובשלווה לבדו. כמובן גם שכנופיית הדגיגונים התפרקה כי ללא
ג'וג'ו היא לא הייתה שווה אפילו רבע אצת ים.
מג'ו לא שמענו יותר, אבל השמועות אומרות שהוא עכשיו חי ליד
האיים הקריביים, שם אומרים יש את אצות הים הטובות ביותר. ומי
שלא מוצא חן בעיניו הסיפור על ג'ו יכול פשוט לקפוץ לתוך לוע של
כריש טורף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.