New Stage - Go To Main Page

טל לירון
/ Dreamlet

I pulled myself up the steeple, and sat down, finally,
heaving and watching the November stars. A girl was walking
across the quad, in high heels and a mini, and no-one else
in the universe, and there was a bite to the wind. I tore my
best dress on the climb up, so I laughed and blew a kiss to
the moon, to the crickets, to the heating pipes and the
brick pathways. The Earth curved around me, pulling up her
mantle like a skirt, so that I could see the stars on the
other side. There, at my feet, they rearranged to spell my
name.

Back in my bed, through the window, getting cold, feet
covered in dew and tons of homework for tomorrow, I made a
promise that I would never, ever, wear shoes again. The
Laughing God at the center of the universe shook her head,
tucked me under stardust, and sang me to sleep:

Child, the world is sprinkled with you
Dream of towers, of climbing, too
Though your footsteps through the lawn
Will disappear at cricket dawn
Your failures and frustration
I will confine to the sunlit nation


If you see me distracted, looking out the window, know that
I am counting the seconds until sunset.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/3/03 9:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל לירון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה