[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טל לירון
/ Dreamlet

In desperation, I grabbed two sticks and rubbed them
together, as if I were feral. "Fire", I whispered, "please;
fire". Nearby, she was tearing off her clothes, slowly and
deliberately, looking more and more primitive to me. I
brushed away the piles of dead moths, and ran my fingers
through my hair, to fend off the live ones.

I threw a piece of gray meat at a crow, and my dog lept
after it, yelping. It reached the end of its leash, and then
gave up. My wife was making sounds of sobbing, but I saw no
tears in the dust around her eyes.

A year later we both sprouted dark wings and blocked the
sun. Our shadows smothered the earth, became the earth. She
was as beautiful as when I first saw her. "Eve", I said to
her, "we are alone again, as it was in the beginning". She
laughed, and I felt a wind rising from the soil. "My love",
she said, "this is the beginning".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יום אחד שלי
תפסה אותי
מאוננת בחדר
שלי.



החברה של שלי
מתוודה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/3/03 3:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל לירון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה