לארס זירו / ערב ימים נוראים |
בכיתי על מה?
נחרשתי כשדה שרוף,
אז אני יודע לאהוב.
זהו, קח את הכל,
כי אתה יכול.
סגרתיו כצדפה,
עד שנהיה בעלי.
שם לי שם,
ישליכוהו ליאור כבני.
אז ראיתי כל חיי,
אולי קצת עוד.
אכלתי,
כל מה שניתן ללעוס בעיקרית.
הם הונו, אני נשארתי
כאן כמו כלב מת לבד.
ולך כל התשובות.
כמה זה כואב,
ואני לא בן אדם?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|