לילה שהולבן ממחשבות,
וזה הורג אותי.
איך חזרת לראש שלי שוב, אני שוב מוצאת את עצמי מקשרת
מילים של שירים אלייך...
ולא משנה איפה אני נמצאת אני רק מתארת לעצמי איפה את נמצאת
עכשיו, ומה את בטח עושה.
ואין לי בעצם מושג איפה את, או מי את עכשיו...
וזה הקאמבאק הזה שהבאת חזרה למחשבות שלי שמפליא אותי,
שנה אחרי שהתפצלנו כל אחת לנתיב שלה,
ואני לא אשקר, כי האמת שדי נוח כשצוללים לתוך בריכת
הזיכרונות,
ואני נהנת לטבול כאן מדי פעם, או סתם לשכשך רגליים.
אבל לאחרונה אני חושבת שאני טובעת,
ואני לא ממש רוצה לצוף חזרה.
אני חיה את הזיכרונות המתוקים שלנו,
הזמן עובר, והעולם שועט קדימה...
אך אני מוצאת את עצמי מנותקת מהכל
חייה אותנו
כשהיינו.
אני השלמתי עם הניתוק, אני מבינה את הסיבה,
אבל אני עדיין פוחדת לשכוח. |
