עוצמת את עינייך אמא
נושמת ברכות, כאילו שנרדמת
אבל אותן דמעות מבצבצות
מבעד לפרגוד ריסייך
והשחור מעט נמרח איתן
חומק לפתע ויורד בשקט...במורד לחייך.

רצית רק שאשן בשקט
רצית מעט שאוחז בכף ידך
ולא הבנתי אז, דוחה אותך ממני
ומבכה כעת באלם את המגע הזה
שאין מגע דומה לו, ואין עמוק יותר, ואמיתי.

עוצמת את עינייך אמא
נושמת ברכות, כאילו שנרדמת
אבל האנחה הזו שמגרונך עולה בשקט
נשמעת באזני חזק כל כך
ואז אוהב אותך כל כך, וגם כל כך שונא אותך
זקוק לך לחבק אותך, ומפחד
וחש קטן כל כך, ומתבלבל
אולי אם נרדם עכשיו
מחר החושך יעלם...?