|
יום שבת לפנות בוקר הגעתי הביתה
חושבת איפה אתה ועם מי היית
מפחדת שמצאת מישהי שעוד לא עשית
אבל זה בעצם לא משנה...
יום שישי בבוקר, חושבת לאן תלך
יש ימי שישי שאלוהים כנראה מחייך
אני מגלה ומגיעה מבלי להסתכסך
וזה עדיין לא משנה...
יושבת בחדר שומעת, מנגנת
את פניך היפות זוכרת, משננת
מזכירה לעצמי שוב שאין לך אחרת
ושום דבר לא משנה...
אנחנו רואים את העולם בצורה דומה
כל כך יפה, כל כך מתאימה
ואם ידעתי איך ליצור את האהבה
אולי זה היה קצת משנה...
משנה את זה שאתה לא מנשק אותי
משנה את זה שאתה לא רוצה אותי
משנה את זה שאתה לא להוט לראות אותי
לא כמו שאני להוטה לראות אותך
לא כמו שאני מקנאה בכל מי שהייתה איתך. |
|
|
החיים הם כמו
העוגיות
המזרחיות של
יוסף עבאדי.
קשים, מתפוררים,
בלי טעם ואתה
חייב לשתות כדי
להעביר את זה.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.