|
"אני לא מאפרה! לתוכי - נא לא לאפר"
כך היה כתוב על גבי העציץ
עציץ שונה
קצת אחר
אנשים רבים עברו ליד
אך לא זכה העציץ לתגובה
הם לא הסתכלו על ענפיו
לא על העלים ולא על האדמה
ואף אחד לא שאל
מי כתב את השלט בכלל
ולא התעניין בעובדה
שגם לעציץ ישנה נשמה
אנשים קראו את דברי העציץ
ובודדים - בחיוך - השיבו
אחרים, מיהרו לאפר
או בכלל לא הגיבו
ואני, משום מה, בחרתי
כן לשאול את השאלות
ובעצמי - לא איפרתי
פירשתי מסר בין השורות
כנראה, עציץ - מסכן
היה מוטרד ומפוחד
הוא רצה רק תשומת לב
אולי ליטוף אולי מבט
ומי יודע
מה אנשים עשו לו
עם או בלי כוונה
ומי ידע...
מה קרה לו
שם ...
עמוק בנשמה... |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.