לפני שלוש שנים פגשתי ברחוב חתול מדבר.
בהתחלה התפלאתי איך החתול מדבר, כי חתולים כאמור לא יכולים
לדבר, אבל אחרי כמה דקות כבר לא עיניין אותי איך החתול יודע
לדבר אלא איך יש לו כל כך הרבה מה להגיד. החתול פשוט לא סתם את
הפה שלו לרגע, היה לו מה להגיד על כל דבר: על פוליטיקה, על
ספורט, על כלכלה, על השלום, ואני שהייתי אז עוד לא בן 14 לא כל
כך הבנתי ולא כל כך ידעתי בכל הנושאים שהחתול דיבר איתי עליהם.
אבל גם לא היה נעים לי כל כך להגיד לו שאני לא מבין, כי סך הכל
הוא החתול ואני הבן-אדם, אני אמור להיות החכם מבין שנינו, ככה
שפשוט ישבתי והקשבתי לכל מה שהוא אמר, ולפעמים גם הנהנתי
בהסכמה או משהו כזה כדי שהוא יחשוב שאני מבין על מה הוא מדבר.
מכיוון שדברנו באמצע רחוב (הייתי מביא אותו הביתה אבל אמא לא
מרשה לי להכניס חיות הביתה) אז הרבה אנשים שעברו עצרו להסתכל
גם כן בחתול המדבר, אבל לכל אחד שממש עצר והסתכל אז החתול אמר
להם ככה: "מה הייתם אומרים אם מישהו היה סתם ככה עוצר באמצע
הרחוב ומסתכל עליכם?" והאנשים נבהלו או הובכו והמשיכו ללכת
במהירות. אחרי כמה דקות הגיע גם שוטר אחד למקום ושאל אם זאת
מתיחה או משהו, אז אמרתי לו בשיא הרצינות שלא, ושהחתול הזה
באמת מדבר. אז השוטר הלך לניידת שלו, ודיבר משהו במקרופון הקטן
שיש לו, ואז אחרי עוד כמה דקות הגיע עוד אוטו, והרבה אנשים
שהיו לבושים בלבן באו ולקחו את החתול ואמרו לי ללכת הביתה.
אז הלכתי הביתה וספרתי לאבא החורג שלי (האבא האמיתי שלי ברח
לפני שבע שנים לארצות הברית, ואז אמא שלי התחתנה עם מישהו אחר)
על החתול, והוא אמר לי שאני סתם עובד עליו כי אין חתולים
מדברים בעולם. אחרי זה האבא החורג שלי שאל אותי אם אני רוצה
יותר מאוחר באותו יום ללכת לראות משחק של מכבי, כי יש לו
כרטיסים, וכמובן שהסכמתי. שאני חושב על זה עכשיו אז האבא החורג
היה אבא פי אלף יותר טוב מהאבא האמיתי שלי, שתמיד היה כל היום
במשרד, והרבה פעמים באו אנשים עם חליפות מהודרות כאלה אלינו
הביתה ואמרו שהם ממס הכנסה ושהם צריכים לדבר עם אבא. ואז יום
אחד אבא פשוט לא חזר הביתה יותר, בהתחלה אמא אמרה לי שהוא פשוט
צריך לעבוד נורא קשה אז הוא נשאר גם לישון במשרד, אבל אחרי כמה
ימים הא ספרה לי את האמת שאבא היה מבוקש כי הוא לא שילם מיסים
ושהוא ברח לאמריקה. בשנים הראשונות הוא עוד שלח מכתבים ומתנות
אבל אחר כך הוא שלח איזו מעטפה אחת שאמא לא הרשתה לי לפתוח
ואחרי זה הוא לא שלח יותר כלום. אחרי כמה שנים האבא החורג שלי
אמר לי שהמעטפה האחרונה היתה הזמנה לחתונה שלו, ושזאת שהוא
התחתן איתה היתה כוכבת סרטים מפורסמת, ושאמא שלי נורא התעצבנה
כי הם אפילו לא היו גרושים רשמית, ושהיא לא באה לחתונה, ושאת
המכתבים הבאים שהאבא האמיתי שלי שלח היא זרקה לפח.
אבל אני יורד מהנושא המרכזי של הסיפור, שזה החתול המדבר. בכל
מקרה, אז האנשים עם החולצות הלבנות לקחו את החתול ואחרי זה לא
ראיתי אותו יותר, עד לפני שנה. לפני שנה הלכתי במרכז שפתאום
ראיתי אותו ישן מתחת לאיזה ספסל, אז הערתי אותו והוא הסתכל
עליי בעיניים גדולות וניסה לדבר אליי אבל לא יצא לו כלום מהפה,
שום קול, אפילו לא מיאו. אז הרמתי אותו על הידיים שלי ולקחתי
אותו הביתה. אמא שלי לא היתה בבית אז היא לא יכלה לדעת שהוא
בכלל היה בבית. נתתי לחתול דף ועט, והוא רשם על הדף שהאנשים
בלבן לקחו אותו למעבדה ועשו עליו כל מיני ניסויים כדי לראות
איך זה שהוא מדבר. הם עבדו עליו שנתיים ושהם ראו שאין להם בכלל
תוצאות ושהוא חתול רגיל לגמרי הם הוציאו לו לגמרי את המיתרי
קול בשביל בדיקות ושאחר כך הם החזירו אותו לרחוב ומאז הוא
אילם. החתול גם סיפר לי שבעצם אין שום סיבה מיוחדת שהוא יכול
לדבר, ושכל החתולים יכולים לדבר בעצם, פשוט רובם לא רוצים.
אחרי זה הוא כתב דברים על פוליטיקה וכאלה, דברים שעכשיו הבנתי
קצת יותר והבנתי שהחתול הזה הוא ממש חכם. ואז אמא שלי חזרה
הביתה וצעקה עליי איך הכנסתי חתול הביתה ושהיא לא מרשה ושעכשיו
יהיו לנו פרעושים בבית ושנצטרך לעשות ריסוס ושהכל באשמתי.
בכלל, מאז שהאבא החורג שלי עזב את אמא והכניס להריון את חברה
שלי (לשעבר כמובן) אמא שלי די עצבנית צועקת כל הזמן, ואני,
למרות שהוא בגד באמא שלי עם החברה שלי, אני עדיין מאמין שהוא
היה אבא הרבה יותר טוב מהאבא הביולוגי שלי שברח מהארץ בלי
להגיד לי אפילו להתראות.
אבל שוב, אני סוטה מהנושא העיקרי: החתול.  אז הורדתי את החתול
למטה, וכל יום הבאתי לו אכל ומים, ובבית שלנו בכלל לא נהיו
פרעושים ולא היינו צריכים לעשות ריסוס. אחרי חודש אמא שלי מצאה
חבר חדש, שאותו לא כל כך אהבתי כמו את האבא החורג שלי, ואני
מצאתי לי חברה חדשה שלא בגדה בי אפילו פעם אחת. ואחרי עוד שנה
החתול נדרס על ידי משאית של תלמה.
והנה אני היום, עושה לחתול הזה הלוויה, כי אני מרגיש שצריך
לקבור אותו ולא סתם לתת לו להרקב על הכביש. וזהו. אמא שלי כבר
נשואה בפעם השלישית, לי יש חברה כבר כמעט שנה, ואפילו שמעתי
שהאבא האמיתי שלי עומד לבוא לבקר אותנו עוד מעט עם אשתו החדשה
שהיא כוכבת סרטים מפורסמת בארצות הברית.
וזהו. החיים שלי נכון לעכשיו די טובים, לא הכי טובים שיכולים
להיות אבל אני לא מתלונן. הדבר היחיד שאני כן מתלונן עליו הוא
איך שהחתול הכי חכם והכי אמיץ שהכרתי מת, סתם ככה, כמו חתול
רגיל מדריסה על ידי משאית. והנהג של המשאית לא עצר אפילו, פשוט
המשיך לנסוע כאילו כלום, כאילו הוא לא דרס הרגע את החתול הכי
חכם והכי אמיץ בעולם, החתול הראשון בעולם שהעז לפתוח את הפה
ולדבר.