כולנו מכירים את הרגע הזה. אתה מתעורר בבוקר, שטוף זיעה ומקופל
בתנוחה עוברית, ורק מחשבה אחת מהדהדת במסדרונות מוחך ההוזה:
"מה לכל הרוחות עושים עם כל האנשים האלה? בחיי, הם ממש הרבה.
יא-אללה. באמת המונים. שמעתי איפשהו שמיליארדים". ובכן, לשני
בחורים נמאס סופית מכל העסק ויש להם פתרון.

מן הסתם, הבעיה המרכזית נעוצה בנורבגים. תכניתנו,
"תוכנית-אלון-ותומר-נפלאה", כוללת הגלייתם של כל הנורבגים
לשבדיה הסמוכה. כך, חי חי, יתבללו הזרים באוכלוסיה המקומית עד
לאיבוד כל סממניהם החיצוניים היחודיים. מעתה, אל תאמר "לעזאזל
עם הנורבגים האלה" אלא "ארורים השבדים", ובמקום "נורבגיה" אמור
"צפון צרפת".

עתה יש להתמודד עם אפריקה. לא הולך להם. מה לעשות. ניסינו,
בחיי, זה פשוט לא עובד. אנו מכריזים בזאת על התעלמות מוחלטת
מאפריקה עד להודעה חדשה. מעכשיו, כאשר תושב אפריקה מדבר איתך,
אמור לעצמך בקול רם "הו, מהו הזמזום הטורדני אשר שומעות
אוזני?", ובמקום "אפריקה" יש לומר "מה?".

אם להיות כנים, לא נמאס להם מאסיה? תוכנית תאונ"ה מציעה שכל
תושבי המדינות הזוטרות (קרואטיה, סרביה, ליטא, מדינות -סטאן
למיניהן, מונגוליה, הודו, סין וכו') יצבעו שערם בזהב, ילבשו
גלימות סגולות, ידברו ג'יבריש ויחיו יחד במידה אחת גדולה בשם
"מלוכסניה".

אחרי קום "מלוכסניה" יפער פער גדול בכוח אדם זול, עני, ומתחת
גיל 15. כאן קנדה נכנסת לתמונה, או כמו שתקרא מעכשיו -
"נייקי".

מדינות אירופה ראויות לשבח על "האיחוד האירופאי", אך עדיין חסר
משהו. השלב ההגיוני הבא בתוכנית - "האיחוד האירופאי-קובני",
תחת שלטונו הבלתי מעורער של מלך אירופה: פידל קסטרו.

תושבי רוסיה וארה'ב יחויבו לעמוד באופן שיאיית משפטים לחלל.
המשפטים (כגון "שתו הרבה חלב", או "14") יבחרו אחת לשבועיים
על-ידי אדם בשם בוב, 54, תושב ויסקונסון.