יום אפרורי,
כמו מצב רוחי.
רוח סערה,
גשם, אפלה.
כל כוחות הטבע
מראים כי הוא כואב.

פחד החונק את גרוני,
עם כל ברק
המבשר על בואו של רעם.
רעש כה חזק,
בשמיים כה חלשים.
איך זה יתכן
כי אלו הם צלילים
של ישות שאוהבים.

והדם הנוטף מתוכי,
כמו גשם משמים,
גורם מכאובים,
קריעת הרקיע לשניים.

אך השמים מתמודדים
ועומדים מול כאבם,
ואני חלשה,
אברח מרגשותי.
אבל יותר לא אוכל,
לא עוד,
משום הבטחתי לך,
והבטחתי לעצמי,
לעמוד.