זלמן אחד, גיבן ומכופף
הלך לחפש עצה אצל הרב.
"עזור לי הו רבי,
שפר המראה!
עזור לי להיות זקוף וגאה!"

עזר הרבי לגיבורינו האבוד,
ומצא התשובה חיש-קל בתלמוד
סיפר שבים הכחול העמוק,
שוכן לו איזה אי רחוק,
ועליו נמצאת המערה הוורודה,
גם נתן קוארדינטות ואת כל שאר המידע.

הגיע זלמן לפתח המערה,
והפלא ופלא! ראו מה קרה:
הזדקף זלמן - ראשו נגע בתקרה!
מרוב שמחה ואושר החלך הוא לרוץ,
החוצה ופנימה, מהפנים אל החוץ.

ולפתע, בין רגע, האדמה רעדה
קירות המערה קרסו בקול צעקה.

נשימתו של זלמן נעתקה מפיו,
ופנה בתפילה אל האל המיטיב:
אלוהי ישראל! תן לי לצאת בחיים,
אפילו אם אחזור למימדי המקוריים!

שמע זאת האל ואת זלמן הציל,
והוא מצידו ברח משם כמו טיל.
קטן וגיבן כמו לפני שעה,
אך שמח וטוב לב
(עד הפעם הבאה)