New Stage - Go To Main Page

ארבל הכרמלי
/
את ואני

את, שבך חשקה נפשי,
שבי נגע שירך,
הניצבת מולי ולא זרה
ועל פניה נראית יפה.
ואני שואל לתומי,
תוהה בנפשי
מה נרקם,
מה קסם?
הקסמה האישיות
או הנשיות?
הקסמה הכנות
או המיניות?
את "שרוטה"
ואני איכה בא?
שנינו מכורים למילה הכתובה
רואים בה הקדשה ותקווה.
עובדים עם הלב
אבל על סקס לא נוותר,
כי את מה שכותבים
אנו גם ממחישים.
אל אלי מפגש נרעשים,
כל הזמן נרגשים,
מקווים בתוכנו פנימה
שנזרום קדימה,
שנצוף על הגלים
ונוכל למכשולים,
שננסוק עוד ועוד,
שנסער ונשקוט.
שנקום וניפול- בהשקט
רק לבור תחתית לא להתרסק.
שנחיה את הרגע
ונצא בלי פגע.


17/11/01 ©






היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/3/03 12:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה