את, שבך חשקה נפשי,
שבי נגע שירך,
הניצבת מולי ולא זרה
ועל פניה נראית יפה.
ואני שואל לתומי,
תוהה בנפשי
מה נרקם,
מה קסם?
הקסמה האישיות
או הנשיות?
הקסמה הכנות
או המיניות?
את "שרוטה"
ואני איכה בא?
שנינו מכורים למילה הכתובה
רואים בה הקדשה ותקווה.
עובדים עם הלב
אבל על סקס לא נוותר,
כי את מה שכותבים
אנו גם ממחישים.
אל אלי מפגש נרעשים,
כל הזמן נרגשים,
מקווים בתוכנו פנימה
שנזרום קדימה,
שנצוף על הגלים
ונוכל למכשולים,
שננסוק עוד ועוד,
שנסער ונשקוט.
שנקום וניפול- בהשקט
רק לבור תחתית לא להתרסק.
שנחיה את הרגע
ונצא בלי פגע.
17/11/01 ©
|
