שלום קוראים לי שי-לי אני בת 16 וחצי וגרה ברמת גן לפני זה
גרתי בכפר סבא ולפני זה בפתח תקווה ולפני זה... טוב, לא משנה,
אם אני אמשיך זה לא יגמר אף פעם. אתם בטח שואלים את עצמכם איך
זה שילדה בת 16 עברה כל כך הרבה דירות בחיים, אז על זה פחות או
יותר הסיפור שלי. הוא מתחיל בעובדה שההורים שלי מתו כשהייתי בת
6 וחצי, אז יצא שאני בקושי זוכרת אותם, אבל תמיד יש לי תמונה
שלהם עלי, רוצים לראות? טוב לא משנה... בכל אופן מאז שההורים
שלי מתו החיים שלי השתנו לחלוטין. לא הייתה לי משפחה שתקבל
אותי אז שלחו אותי למשרד הרווחה, שם ניסו למצוא לי הורים אבל
הייתה להם בעייה כי מאז ומעולם הייתי ילדה קצת מופרעת ויש מעט
מאוד משפחות שמוכנות לקבל ילדה מופרעת למשפחתם.
אז אימצה אותי המשפחה האומנת הראשונה שהייתה לי. משפחה חביבה
שהיו להורים בעיות להיכנס להריון אז הם החליטו לאמץ ילד ויצא
שזאת אני. בהתחלה היה קשה. בהמשך היה קשה, אבל הסוף היה הכי
קשה... כנראה שהמשפחה הנחמדה הזאת לא הייתה מוכנה לקבל ילדה
ובטח שלא ילדה מופרעת- קשה לומר שהסתדרתי במשפחה הזאת  כי כל
הזמן היו לנו מריבות וויכוחים וכנראה שזה עשה לי רושם רע על
משפחות אומנות כי במבט אחורה זה מה שגרם לי לא לרצות להיות
נחמדה אל שאר המשפחות האומנות שהיו לי גם אם רצו להשאיר אותי
וגם אם לא יצא שהם לא השאירו אותי רק כי אני לא רציתי לקבל
אותם. אחרי המשפחה האומנת הראשונה שלי היו עוד שלוש משפחות
אומנות ששם גם כן היו הרבה ויכוחים ומריבות רובם בגללי כנראה
שהיה לי קשה לקבל את העובדה שאנשים כן רוצים אותי וכן מוכנים
לאהוב אותי אבל על זה כבר מיותר לספר. המשפחה האומנת הבאה
שהייתה לי גרה בבאר שבע הם אימצו אותי מסיבות שעד היום לא ממש
ברורות לי הם פשוט החליטו שהם רוצים לאמץ ילדה ואני נבחרתי,
במשפחה הזאת יש שני הורים ו-5 ילדים בכל מיני גילאים וכמובן
איך לא משהו היה צריך להשתבש...התאהבתי בבן שלהם והוא בי ולא
רצינו שההורים יגלו כי אז הם היו מסלקים אותי אז ניהלנו רומן
בסתר זה היה קשה אבל יום אחד הם עלו עלינו ואז כמו שחשבנו הם
סילקו אותי אבל בכל זאת נשארנו ביחד אני והבן שלהם כאילו.
אחרי המשפחה האומנת הזאת כבר הבנתי שלחיות במשפחה אומנת זה לא
כל כך גרוע אלא אם כן אני עושה צרות אבל לא לעשות צרות היה דבר
קצת קשה בשבילי אבל אחרי המשפחה הזאת קיבלתי משפחה אומנת
שהייתה משפחה קשה כל יום בערב האבא של המשפחה היה חוזר מהעבודה
שתוי לגמרי ואם הייתי אומרת משהו לא במקום או משהו לא טוב
הייתי חוטפת מכות וכל פעם שהייתי עושה צרות הייתי חוטפת עוד
יותר מכות, זאת המשפחה הכי קשה שהייתה לי כי היה לי ממש קשה
להפסיק לעשות צרות לא משנה כמה פעמים קיבלתי מכות זה פשוט לא
עזר אבל החלטתי שאני לא מוכנה יותר לקבל מכות וברחתי זה בטח
נשמע לכם מצחיק לברוח ממשפחה אומנת אבל לא הייתה לי ברירה
הייתי חייבת אחרי שלושה ימים הם תפסו אותי, באותו לילה אוו כמה
מכות אני קיבלתי זהו לילה שאני בחיים לא אשכח למחרת בבוקר
התקשרתי למשרד הרווחה והם באו לקחת אותי.  
אחרי המשפחות האלו הגעתי למשפחה שעכשיו אני נמצאת בה משפחה
אוהבת קיבלה אותי בזרועות פתוחות, משפחה אוהבת ואני לא יודעת
מה אני יכולה לזבל לכם בשכל שעות על כמה שאני אוהבת את המשפחה
הזאת, בהתחלה ת'אמת לא אהבתי אותם וניסיתי לעשות קצת צרות כי
חשבתי שזה מה שיגרום להם לסלק אותי כי הם ניראים רגישים קצת
אבל עשיתי צרות ואפילו לא חטפתי על הראש!!! טוב אולי קצת אבל
לא כמו שהייתי רגילה לחטוף אחרי כמה זמן הבנתי שלא משנה מה אני
אעשה הם לא יסלקו אותי אז התחלתי לעשות צרות בכמויות והם כמו
תמימים שלחו אותי לפסיכולוגית וחשבו שזה יעזור, הם צדקו, זה
עזר הבנתי מה הגורם לכל הבעיות שלי ומאז כנראה אני כמו ילדה
טובה שלא עושה יותר מידי צרות למשפחה האוהבת שלי הבנתי שאחרי
הכל משפחה חמה זה כל מה שרציתי, היום אני גרה פה כבר שנה ואני
חייבת להודות שטוב לי.