לפעמים אני מרגיש מוכשר
וזה לא קורה הרבה
זה גם לא קורה כי אני חושב שאני כותב מצויין
או כי השירים שלי מדהימים.

אני פשוט מרגיש מוכשר,
כי אני מאושר
ואני לא שולט בזה,

את שולטת בזה.
את גורמת לי ליהיות מאושר.
אני מוכשר רק בגלל שאת אומרת לי את זה
ושוב אני לא שולט בזה.
ופתאום שום דבר לא מפחיד
ודברים פורחים
וילדים גודלים
והטילים שכל כך הרבה מדברים עליהם-
הם לא נופלים.

ואני חושב על הרגע שבו אני אפול,
שבו אני אפול בגללך
והרגע גורם לי להרגיש רע.
כי יש לי חולשה אלייך.
את הראשונה שמרגישה אלי
כמו שאני מרגיש אליה
וזה לא אומר שאני אוהב אותך.

אני פשוט מעריך אותך.
את מתוקה,

את מוכשרת.

כי כל מה שכתבתי פה,
את גם מרגישה את זה.

ואני עוד לא אוהב אותך.
עדיין לא...