[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דייב וולצר
/
אהבה בשלושה שלבים

שלב ראשון: הורמונים
היא מכוערת, מחוצ'קנת, מפגרת, בלי סנטר (או עם כל הסנטרים)
ועדיין איכשהו אתה נמשך אליה. אלה ההורמונים שאחראים לזה. אם
לא ההורמונים היית מאושר. כרגע המצב שלך קרוב יותר למיוסר. אבל
זו לא אשמתך, הם פשוט שם  והם עושים מה שבא להם. חייך, דפוק
שורה של שיניים לבנות עם נצנוץ בקצה, משהו שיזכיר לה את השיש
המבריק שבמטבח.
כשאתה מודע לעובדה שהורמונים מניעים אותך, אתה נינוח יותר,
מבין למה אתה מתנהג כמו אידיוט. עכשיו כשאתה מודע מגיע שלב
שני.

שלב שני: בדידות
חמש כוסות בירה מתנגשות כולל שלך. רמי מפליץ, איציק נרדם, יוסי
וצחי מספרים לך ולרמי על הדאחקות שהם מריצים במוסך. אתה מתפקע
מצחוק, רמי כבר מעבר למתפקע (מה שמסביר את ההפרחות שלו). בסוף
הסיפור ארבעתכם שפוכים זה על זה, מרטיבים הכל מסביב בדמעות
צחוק. אתה והחברים שלך. רק אתמול זיינת ובא לך לראות אותה שוב.
לא בדיוק אותה, אלא יותר... לראות את אותה אישה כל יום, להחליף
איתה מעבר לרוק, סיפורי ילדות וצחקוקים מאושרים. אתה כבר מתרגל
להרגשה החסרה הזאת. עכשיו אתה כבר לא מזיין הרבה כמו פעם.
עכשיו אתה יותר שקט מבחוץ ומיוסר על סף צעקה מבפנים. עכשיו אתה
מוכן לשלב השלישי.

שלב שלישי: פגשת את האחת והיחידה
שיער ארוך גולש על הכתפיים, חיוך עטוף דבש, פנים שאתה רואה כל
הזמן בראש וכשאתה לא רואה זה כי אתה נמצא מולה. יום יום אתה
איתה והקשר ביניכם מתהדק, רגע לפני נקודות האל-חזור אתה פוגש
אותו: הצד המגעיל שבה. זה יהיה משהו שמושרש בה אבל עד עכשיו לא
עלית עליו, הרגשת אותו אבל תחושת האופוריה הייתה חזקה יותר.
לקח לך זמן להיות סגור על זה, אבל מה לעשות. הקסם שלה הסתיר לך
את כל התמונה. אחרי הריב האחרון( בלי לדעת שהוא האחרון) אתה
יורד איך שאתה לאוטו, מפרק  את תיבת ההילוכים בדהירה לשומקום.
אתה נעצר בבאר, אתה מוצא עצמך מסיים כוס ויסקי שנייה, לא יודע
לאן לקחת את עצמך. אתה עומד מול האוטו, שם את המפתחות חזרה
לכיס ופונה למדרכה, עדיף ללכת. אתה עוצר בקיוסק לקנות עוד
קופסת סיגריות, אתה יוצא מהקיוסק, פותח את הקופסא תחת טיפות של
גשם מהסס, שולף אחת, בא לשים אותה בפה. מהצד נתקלת בך מישהי
שעוברת במדרכה וממהרת לנצח את הגשם, מפילה לך את הסיגריה. אתה
בלי משים מסתכל על הסיגריה החצי רטובה. מסתכל אל דמות האדם
שאתה בקושי קולט רצה בהליכה, מסתכל שוב על הסיגריה שעל הרצפה
וממרר 'כוס אוחתק'. זאת היא. היא האהבה שלך ואתה לא יודע את
זה. רדוף אחריה, טמבל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתם יודעים,
החיים די
דפוקים. איכשהו
מישהו התבלבל
בסדר שלהם. הם
בעצם צריכים
להיות הפוכים:
צריך להתחיל את
החים זקנים
וסנילים בבית
אבות. אז צריך
לקבל שעון זהב
ולהתחיל לעבוד
קשה בדרגה
ניהולית גבוהה.
אז צריך להיות
צעירים ופרועים,
להנות מהחיים.
אח"כ נהיים
תינוקות ללא
דאגה בעולם,
ולבסוף מסיימים
את החיים
באורגזמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/3/03 2:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דייב וולצר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה