ארגורן אנטור / הזיה צורבת |
נגיעות של דממה באוויר,
לטיפות של שתיקה בשפתייך,
השעות הקטנות של הלילה-
בפנייך.
מצייר את הרגע בו אושיט ידי אליך,
בו אערפל את חושייך,
ואסתכל אל עייניך.
מחפש, בתוך הזיה צורבת,
שהזריחה נעלמת,
והשמש נופלת,
חושך אחד ארוך,
ואת מתעוררת.
כל מה שאמרתי,
כל מה שרציתי - נעלם.
כשאני לידך האמת שותקת,
המילים לא יוצאות,
ואת מאושרת.
תצאי מהאשליה,
תחזרי אל הדימיון,
תני לי קריאה,
תני לי ברירה,
אליך - נואש קורא
אליך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|