רביד צור / בעומק חסרונך |
אני אוצרת את דבריך,
משחילה אותיות אחת-אחת-אחת.
רוקמת מילה ששכחת לומר
על מפית בד מרוטה מניגוב שפתיך,
חורזת פנינים שלא השכלתי לשלות מלבך,
עונדת אותן על צוואר זכרוני
ונחנקת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|