חבל, סתם חבל,
זרוק לו אי שם במשבצת שבורה של מדרכה ישנה בצפון תל אביב.
אף אחד לא שם לב לחבל הזה.
הוא סתם שוכב על המדרכה.
לא רחוק מהחבל - ילדה אחת קטנה מנסה לסחוב ארגז גדול הביתה.
היא הבטיחה לאימא שתקנה לה מצרכים בסופר,
אבל הילדה קטנה,
והארגז גדול למידות ידיה הקטנות.
היא עוצרת.
מסתכלת ימינה, שמאלה, למעלה, למטה
ורואה את החבל.
היא עושה בו לולאה גדולה,
שמה אותה מסביב לארגז ומושכת בקצה,
ככה יותר קל לה.
ילדה קטנה וחבל,
במשחק של סבלים.

חבל, סתם חבל,
זרוק לו אי שם בחוף ים נידח בהרצליה.
אף אחד לא שם לב לחבל הזה, החוף קצת מלוכלך.
לא רחוק מהחבל הזה עומדים שלישיית אחים, אחות ושני אחים
משועממים.
הם כבר בנו ארמונות לאורך החוף ואספו את כל הצדפים השווים.
הם עוצרים.
מסתכלים ימינה, שמאלה, למעלה, למטה
ורואים את החבל.
הם עושים לולאה בכל קצה,
ועכשיו הם יכולים לשחק בקפיצות.
שלישיית אחים וחבל,
במשחק של קפיצות.

חבל, סתם חבל,
זרוק לו אי שם ביער בצפון הארץ.
אף אחד לא שם לב אליו.
הוא סתם מונח שם.
חבורה של אנשים, מבוגרים יוצאים לטיול קמפינג.
יש נחל ליד היער והם רוחצים בו.
לאחר הרחצה מחליפים בגדים וחוזרים עם בגדים רטובים בידיהם.
הם עוצרים.
מסתכלים ימינה, שמאלה, למעלה, למטה
ורואים את החבל.
הם קושרים אותם לשני עצים שנמצאים אחד מול השני,
ותולים עליו את הבגדים, שיתייבשו.
חבורת מבוגרים וחבל,
במשחק של צופיות.

חבל, סתם חבל,
זרוק לו אי שם בשבט הצופים בנווה מונוסון.
אף אחד לא שם לב לחבל הזה, הרי יש עוד הרבה חבלים שם.
ילד אחד,
שבור מבפנים,
נמצא בשבט
ואין שם אף אחד,
אין במה למצוא אחיזה.
הוא עוצר.
מסתכל ימינה, שמאלה, למעלה, למטה
ורואה את החבל.
הוא לוקח את החבל,
נעמד על חבית,
קושר אותו מסביב לענף על אחד העצים,
ועושה לולאה בקצה אותה כורך סביב צווארו,
הוא בועט בחבית.

ילד אחד וחבל,
במשחק של החיים,
במשחק של המוות.



יוני, אני לא שוכחת.. ואני עדיין
מתגעגעתhttp://stage.co.il/Authors/JonahtanMiftan