|
היום בבוקר פגשתי ברחוב איש מוזר...
הוא לא מכיר אותי, אבל חייך לי בחיוך רחב
למה? על מה?
בלי סיבה?
בחנתי אותו בעיניים ביקורתיות
ושאלתי את עצמי: למה הוא חייך?
והשאלה נשמעה באנאלית
בעולם בו שוררת גישה רציונלית
עליתי לאוטובוס
והנהג לא הסתכל על החודשי- חופשי שלי
הוא הסתכל עלי - אל תוך העיניים
למה? מדוע כולם מחייכים?
כבר שניים!
הגעתי לעבודה
ושם כולם חייכו ופירגנו לי
מה הם רואים? למה מפרגנים?
זה מוזר... אבל נעים...
אני זוכרת את עצמי - מחייכת בבית הספר בכיתות הקטנות
אז...
תמיד שאלו אותי: ילדה, למה את מחייכת? יש לך בעיה?
הבנתי שמשהו אצלי לא בסדר.
הפסקתי לחייך...
היום אני מבינה... מאיפה זה בא...
כל היום מחייכת לאנשים ברחוב
מול הראי מתייפיפת- ושוב מחייכת
וכך מחזירה לעצמי את החוב... |
|
|
המערכת באמת
מגיבה לסלוגנים,
או שאני אמור
לכתוב את התגובה
בעצמי?
תגובת המערכת:
שמע, לפעמים רוב
הסיכויים
שהמערכת לא
תגיב, לכן שולחי
הסלוגנים
מוסיפים אותה
לבד. (כמו במקרה
שלך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.